דְּבָרִים ל״ג · ה׳

ויהי. הַקָּבָּ"ה:

בישרון מלך. תָּמִיד עֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם:

בהתאסף. בְּכָל הִתְאַסֵּף רָאשֵׁי חֶשְׁבּוֹן אֲסִיפָתָם:

ראשי. כְּמוֹ (שמות ל') "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ", רְאוּיִין אֵלּוּ שֶׁאֲבָרְכֵם. דָּ"אַ - בהתאסף. בְּהִתְאַסְּפָם יַחַד בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, הוּא מַלְכָּם, וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם (ספרי):

וַהֲוָה בְיִשְׂרָאֵל מַלְכָּא בְּאִתְכַּנָשׁוּת רֵישֵׁי עַמָא כַּחֲדָא שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל

מלך. הוא משה ששמעו ראשי עם התורה מפורשת מפיו והטעם כי הוא היה כמלך והתאספו אליו ראשי השבטים ויחזיק זה הפי' שאמר הכתוב כי התורה נתנה לכהנים שהם לפי דעתי כל קדושיו בידיך ואל כל זקני ישראל זהו בהתאסף ראשי עם גם שם כתוב הקהילו אלי כל ראשי שבטיכם. ויאמר רבי יהודה הלוי ז״‎ל כי המלך רמז לתורה וכן היה מפרש אין מלך בישראל:

ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם באמור ה׳‎ אלי הקהל את העם ואשמיעם את דברי. ועלינו לקיים את התורה שצוה לנו ומאחר שקבלנו את התורה זכו לברכה.

[ויהי בישרון מלך משה שהיה מלך, על שם שהושיע את ישראל].

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. בֵּין שֶׁקָּאֵי עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין עַל מֹשֶׁה, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: כִּי יְשֻׁרוּן לְשׁוֹן רְאִיָּה, וּבְנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם עוֹלֶה לִגְדֻלָּה אַף אִם אֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מִצַּד שֶׁהַבְּרִיּוֹת אֵינָן מַבִּיטִים בּוֹ הֵיטֵב לִרְאוֹת מַה טִּיבוֹ, עַל כֵּן מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּגְדֻלָּתוֹ, כִּי עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אַחֲרָיו מַה טִּיבוֹ. אֲבָל אִם הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בְּמַהוּתוֹ כִּי אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, יוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. אֲבָל מֹשֶׁה אֵינוֹ כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג ח): ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״, שֶׁהָיוּ מְדַקְדְּקִים אַחֲרָיו, מִכָּל מָקוֹם לֹא מָצְאוּ בוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל. לְכָךְ ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, אֲפִלּוּ בַּמַּבִּיטִים. וּבְדֶרֶךְ זֶה יִתְפָּרֵשׁ גַּם עַל מַלְכוּת שַׁדַּי, כִּי תָּמִיד הָיוּ מְהַרְהֲרִים אַחֲרָיו בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת, וּמָצְאוּ בְּכֻלָּם כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַלְכָּם.

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲוָיַית הַמֶּלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספתא סנהדרין פ״ג) אֵין מְמַנִּין מֶלֶךְ אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְהוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״רָאשֵׁי עָם״, וּבְאָמְרוֹ ״יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צִבּוּר מְרוּצִּים מִמֶּנּוּ.

עוֹד יִתְבָּאֵר לְפִי שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ כִּי הַתּוֹרָה הִיא הַמּוֹלֶכֶת עָלֵינוּ, כְּאָמְרוֹ (משלי ח:ו) ״נְגִידִים אֲדַבֵּר״, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, פֵּרוּשׁ וַהֲוָיַת מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל זֶה יִהְיֶה אִם יִתְקַבְּצוּ רָאשֵׁי עָם וְיִשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ, אָז הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם״ וְגוֹ׳, אָז הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ בִּישֻׁרוּן מִלְּבַד הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁהָיָה מִנּוּי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה, דִּכְתִיב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ח:ד) ״וַיִּתְקַבְּצוּ כָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל וְגוֹ׳ שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ״, וְהוּא עַצְמוֹ מַאֲמַר ״בְּהִתְאַסֵּף״ וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה תִּהְיֶה זֹאת הַתּוֹרָה לְבַד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא לָהֶם (שמואל א יב:יב) ״וַה׳ אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם״, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּהּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ שֶׁיּוֹרֶה עַל הַצַּעַר (מגילה י.), דִּכְתִיב שָׁם (שמואל א ח,ו) ״וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ״, וּכְתִיב (שם שם ז) ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ כִּי אוֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלוֹךְ עֲלֵיהֶם״, וְעַל זֶה נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה וְאָמַר ״וַיְהִי״ וְגוֹ׳.

עוֹד רָמַז, כִּי מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה מִתְקַיֶּמֶת כְּשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְאַסְּפִים רָאשֵׁיהֶם יַחַד, וְלֹא יִהְיוּ בַּד בְּבַד, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה סִבָּה שֶׁיִּתְיַחֲדוּ יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר זֶה הִנֵּה הִנָּם בְּרוּם גֶּדֶר הַהַצְלָחוֹת, וּמַלְכוּתָם תִּהְיֶה בָּהּ הֲוָיָה שֶׁל קִיּוּם, וְצֵא וּלְמַד כִּי מִיּוֹם שֶׁנֶּחְלְקוּ הַלְּבָבוֹת וְנֶחְלְקוּ הַמַּלְכֻיּוֹת מַה עָלְתָה בְּיָדָם, וְזֹאת סִבַּת עֶגְלֵי יָרָבְעָם וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, כִּי רֹאשׁ הָאָבְדָן הוּא הַפֵּרוּד, וּכְלִי הַמַּחְזִיק הַבְּרָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין ג:יב) וְיִחוּד הַלְּבָבוֹת.