אַף חוֹבֵב עַמִּים וְגוֹ׳ רַזַ״ל אָמְרוּ (בבא בתרא ח.) אַף שֶׁחִבֵּב ה׳ הָעַמִּים וְהִגְלָה יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן ״כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵין עַל לוֹמְדֵי תּוֹרָה מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַהֲלִיכָתוֹ לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, שֶׁהוּא לַחֲרוֹת בָּהֶם אַף ה׳ בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁיֹּאמְרוּ ״לֹא הוֹדַעְתָּנוּ אוֹתָהּ״, לָזֶה קָדַם לָהֶם הַסִּבָּה וְאָמַר לָהֶם ״אַתֶּם רוֹצִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה?״. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַף הוּא מַה שֶׁחוֹבֵב עַמִּים שֶׁהָלַךְ לְהַזְמִינָם לַתּוֹרָה.
וְאָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני סוף פרשת קדושים) בְּפָסוּק ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים״ (ויקרא כ:כו), אִלּוּ אָמַר ״וָאַבְדִּיל אֶת הָעַמִּים מִכֶּם״ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לָאוּמּוֹת, וּמֵאָמְרוֹ ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם״ וְגוֹ׳, מִכָּאן שֶׁאִם יָבוֹאוּ מֵהָעַמִּים לְהִתְגַּיֵּר הִנֵּה הֵם מְקֻבָּלִים כְּאֶחָד יִשְׂרְאֵלִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ פֵּרוּשׁ מַעֲלָה זוֹ עוֹדֶנָּה לָהֶם, פֵּרוּשׁ, לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהֶם ״בְּיָדֶךָ״, פֵּרוּשׁ, הוּא נִכְנָס וּמְקֻבָּל תַּחַת כְּנָפֶיךָ (יבמות מז.).
אוֹ תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אַף חֹבֵב״ - פֵּרוּשׁ חִבָּה אַחַת נִשְׁאֲרָה לָעַמִּים, וְהוּא שֶׁכָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמְרוֹ ״וְהֵם״ - פֵּרוּשׁ עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם הוּא כָּל עִקַּר הַמַּאֲמָר, יֵשׁ לָהֶם הֶפְרֵשׁ לְהִתְגַּדֵּר עַל קְדוֹשָׁיו שֶׁל הַבָּאִים מִן שְׁאָר הַגּוֹיִם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, פֵּרוּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג:) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, וְזֶה הָיָה מִצַּד מַה שֶׁתֻּכּוּ - פֵּרוּשׁ נִתְמָרְקוּ עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁשָּׁמְעוּ דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם כָּרָמוּז בַּפָּסוּק (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וּבָזֶה פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַגֵּרִים שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְקַבְּלוּ כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא פָּסְקָה זוֹהֲמָא מֵהֶם כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵיהֶם (זוהר ח״ג יד:).
וְגָמַר אוֹמֶר ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת הַגֵּרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) מִפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ - כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁתָּשִׂים עָלֶיךָ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וְצֵא וּלְמַד מִבָּרַיְתָא (סוטה מא.) שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁקָּרָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְכָל הָעִנְיָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ כָּל שֶׁהוּא מִזֶּרַע עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם בִּגְדוּלּוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂא״ לְשׁוֹן יָחִיד כְּאָמְרָם (סנהדרין ח.) דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַּבָּרִים.
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ שֶׁהוּא טַעַם ״תֻּכּוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.) שֶׁכָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּבִימֵי הָמָן בִּטְּלוּ טַעֲנַת מוֹדָעָא רַבָּא וְקִיְּמוּ מֵרְצוֹנָם מַה שֶׁקִּבְּלוּ בְּאוֹנֶס, וּפֵרַשְׁתִּי הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ (שמות יט:ה), כִּי מַה שֶׁמֵּאֲנוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁהֻצְרַךְ לַהֲפוֹךְ עֲלֵיהֶם הָהָר הָיָה עַל גְּזֵרַת חֲכָמִים וְדִבְרֵיהֶם וְתַקָּנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר רָבוּ שֶׁעָשׂוּ לְהַזְהִיר יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲמִידָם בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר מִלַּעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי הַשֵּׁם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁלֹּא רָצוּ לְקַבֵּל, כִּי עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כָּתוּב יוֹשֶׁר (שמות כד:ז) ״כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, אֶלָּא עַל חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל תּוֹרַת חָכָם עַל זֶה ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ שֶׁהוּא הַר סִינַי שֶׁעָמַד הַשֵּׁם עָלָיו וְאוֹתוֹ כָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית.
אוֹ תִּתְפָּרֵשׁ ״מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ לְשׁוֹן הַנְהָגָה, פֵּרוּשׁ תּוֹרוֹת הַמַּנְהִיגִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הֵם הַמְּחַדְּשִׁים תַּקָּנוֹת וּגְזֵרוֹת וּגְדָרִים וּסְיָגִים, וּבִימֵי מָרְדְּכַי כְּשֶׁרָאוּ אֲשֶׁר יַפְלִיא צַדִּיק עֲשׂוֹת קִבְּלוּ תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים.
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי עָלֶיךָ?״ וְהוּא אָמַר לוֹ: ״הֵן״. הָיָה נוֹשְׁקוֹ וְכוּ׳ וְעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לְרֹאשׁוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם תֻּכּוּ וְגוֹ׳ יִשָּׂא״ - כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מִדַּבְּרוֹתֶיךָ עַל רֹאשׁוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ וְלֹא אָמַר ״דִּבְּרוֹתֶיךָ״, לְפִי שֶׁהַדְּבָרִים עַצְמָם הָיוּ מְדַבְּרִים לָהֶם וְאוֹמֵר לְכָל אֶחָד: אַתָּה מְקַבְּלֵנִי וְכוּ׳ כָּאָמוּר.
וְאָמְרוֹ יִשָּׂא - לֶעָתִיד, לְפִי שֶׁאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִקְלְפוּ מֵהֶם הָעֲטָרוֹת הָהֵם שֶׁנָּשְׂאוּ עַל רֹאשָׁם, שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים אוֹתָם, וְהוֹרִידוּ עֶדְיָם בְּהַר חוֹרֵב (שמות לג:ה), וְזָכָה בָּהֶם מֹשֶׁה (שבת פח.), כְּאָמְרָם (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות לג:ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, פֵּרוּשׁ - הִיא הַתּוֹרָה הַמְאוֹרָסָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה כָּל חֶלְקָם. לָזֶה אָמַר ״יִשָּׂא״ שֶׁעֲתִידִים לַחְזוֹר לָהֶם לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ עוֹד רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סידור ר׳ אשר בשם האר״י ז״ל) שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת חוֹזְרִים הָעֲטָרוֹת לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאָר לְמֹשֶׁה אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָזֶה הוּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּיוֹם שַׁבָּת ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״, פֵּרוּשׁ - יִשְׂמַח הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מַתְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הֶחְזִיר לְיִשְׂרָאֵל חֶלְקָם בַּחַיִּים.
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח:) ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, וְיִשַּׁבְנוּ מַאֲמָר זֶה עִם מַאֲמָר (מכילתא יתרו) שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, כִּי ה׳ אָמַר כֻּלָּם בְּדִבּוּר אֶחָד, אֲבָל בְּעֵרֶךְ הַשּׁוֹמְעִים לֹא יָכְלוּ לְקַבֵּל מֵהֶם אֶלָּא ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ שָׁמְעוּ אוֹתָם בִּגְבוּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד וְיָצְתָה נִשְׁמָתָם בְּאֶמְצָעוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ וְאָפַס כֹּחַ עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָם, הַטַּעַם ״לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת הַמֻּפְלָאִים שֶׁהֵם ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, אֲבָל הַשְּׁאָר מֹשֶׁה צִוָּה אוֹתָם כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְתִמְצָא שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ בֵּין מִצְווֹת עֲשֵׂה בֵּין מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם בִּפְרָטוּת תַּרְיַ״ג מִצְווֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל לְתֵיבַת ״תּוֹרָה״ יִמְצָא בָּהּ מִנְיַן תַּרְיָ״א (מכות כג:) עִם שְׁנַיִם הָרְמוּזִים בַּמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ הֲרֵי הֵם תַּרְיַ״ג וְנָכוֹן.
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (מגילה כט.) בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁרָצוּ הַמַּלְאָכִים לִדְחוֹתוֹ לְרַב שֵׁשֶׁת מִכְּנִישְׁתָּא מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, עַד שֶׁטָּעַן וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָלוּב וְשֶׁאֵינוֹ עָלוּב מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? וְאָמַר לָהֶם הַשֵּׁם שִׁבְקוּהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם תֻּכּוּ״, פֵּרוּשׁ וּכְשֶׁהֵם בִּירִידָה עֲלוּבִים וּמְעֻנִּים וּבָאִים בְּטַעֲנָה זוֹ, יִשָּׂא מֵעָלָיו מִדַּבְּרוֹתֶיךָ שֶׁהֵם מַלְאָכִים הָעוֹמְדִים לְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי הַשֵּׁם, שֶׁהֵם הַמְּמֻנִּים עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ, וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵיהֶם:
עוֹד יִרְמֹז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.) שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם לֹא נְתָנָם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, שֶׁהֵם תּוֹרָה וְכוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (ברכות סג.) בְּפָסוּק (משלי ל:לב) ״אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא״ שֶׁכָּל הַמְּנַבֵּל עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה סוֹפוֹ לִהְיוֹת מִתְעַלֶּה, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ וְצִעֲרוּ עַצְמָם בָּזֶה, ״יִשָּׂא״ - פֵּרוּשׁ יִתְעַלֶּה מִצַּד דִּבְּרוֹתֶיךָ, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הַמְּרוֹמֶמֶת וּמְנַשֵּׂאת, כְּאָמְרוֹ (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״ וְגוֹ׳:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״תֻּכּוּ וְגוֹ׳ יִשָּׂא״ וְגוֹ׳, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים״ (תהלים ח:ו), שֶׁמ״ט שַׁעֲרֵי בִּינָה נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הֲלֹא הוּא כָּמוּס אֶת ה׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳״ (ישעיה יא:ט), פֵּרוּשׁ הַדֵּעָה שֶׁעֲדַיִן הִיא אֶת ה׳, וְלֹא מְסָרָהּ לְמֹשֶׁה, וּבְהִגָּלוֹת מְשִׁיחֵנוּ יִתֵּן ה׳ הַטּוֹב הַהוּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, בַּחֵלֶק שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ, וְעוֹד לֶעָתִיד ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, וְיִחֵס אֵלָיו לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וּמַעֲלָה שֶׁחֵלֶק הַהוּא עֶלְיוֹן מְאֹד, וּכְבָר כָּתַבְנוּ מִזֶּה בְּאֹרֶךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים:
