התחילו ללמודאשכיר חצי מדם. הָאוֹיֵב:
וחרבי תאכל בְּשָׂרָם:
מדם חלל ושביה. זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם מֵעֲוֹן דַּם חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל וְשִׁבְיָה שֶׁשָּׁבוּ מֵהֶם:
מראש פרעות אויב. מִפֶּשַׁע תְּחִלַּת פִּרְצוֹת הָאוֹיֵב, כִּי כְּשֶׁהַקָּבָּ"ה נִפְרָע מִן הָאֻמּוֹת פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם עֲוֹנָם וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵיהֶם מֵרֵאשִׁית פִּרְצָה שֶׁפָּרְצוּ בְיִשְׂרָאֵל:
אֱרַוֵי גִירַי מִדְמָא וְחַרְבִּי תִּקְטוֹל בְּעַמְמַיָא מִדַם קְטִילָן וְשִׁבְיָן לְאַעְדָאָה כִתְרִין מֵרֵישׁ סָנְאָה וּבְעַל דְבָבָא
מדם חלל. פירוש אשכיר:
וטעם ושביה. הפצועים:
מראש. פירוש תאכל בשר. וטעם מראש. להתיז הראש:
פרעות. כמו בפרוע פרעות גם קדמונינו אמרו הנפרע:
פרעות - כמו: וראשו יהיה פרוע. לשון סתירה ופרצה.
אשכיר חצי מדם וכי היאך אפשר לחצים שישתכרו מדם אלא הריני משכיר לאחרים ממה שחצי עושים.
וחרבי תאכל בשר וכי אפשר לחרב שתאכל בשר אלא הריני מאכיל לאחרים ממה שחרבי הורג כענין שנאמר בן אדם אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה וגו׳ בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו וגו׳ ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון הכי נדרש בספרי.
מדם חלל ושביה ממה שעשו בחללי עמי ובשבויי עמי.
מראש פרעות אויב סרסהו מפרעות ראש אויב.
ורבי נחמיה דורשו כלפי האומות והכי קאמר.
(כז) פן יאמרו האומות ידנו רמה וגו'.
(כח) כי גוי אבד עצות המה שבעה האומות אבדו ז׳ מצוות שנתתי להם.
(כט) לו חכמו אם היו האומות חכמים ישכילו זאת מה שמפרש והולך איכה ירדוף היום אחד ממנו אלף מישראל ולשעבר היה בהפך.
יבינו לאחריתם בפורעניות שעתיד לבא עליהם על ששעבדו בישראל כדכתיב וחש עתידות למו.
(ל) אם לא כי צורם מכרם ומפני מה אירע להם שאחד ממנו רודף אלף מהם אם לא כי צורם של ישראל מכרם בידינו כל כך היה להם לז׳ אומות להבין.
(לא) כי לא כצורנו צורם שהרי אין צורם חלש כצורנו ובשביל כך היו אויבנו ישראל פלילים לשעבר והיו דנים אותנו ומושלים בנו.
(לב) כי מגפן סדם גפנם ומפני מה מכרם צורם אלא ודאי מפני שמגפן סדם גפנם וממטעה של עמרה הם שענבמו ענבי רוש וגו׳ כדכתיב וחטאתם כסדום הגידו כלומר אין בהם טוב אלא כולם רעים ואין הקב״ה תובע עלבונם.
(לד) הלא הוא כמס עמדי מה שאמרו על עמי כי מגפן סדום גפנם שהרי אינו כן אלא עליהם נאמר ואנכי נטעתיך שורק וגו'.
(לה) לי נקם ושלם לעשות מן ז׳ האומות לעת תמוט רגלם של ז׳ האומות כי קרוב יום אידם של ז׳ אומות וחש עתדת למו לז׳ אומות.
(לו) כי יראה וגו' ולמה ינקום אותם כי יראה האויב כי אזלת ידם של ישראל.
(לז) ואמר ויאמר האויב אי אלהימו של ישראל.
(לח) יקומו ויעזרכם כי כל כך יאמר האויב ולפיכך ידין עמו.
(לט) ראו עתה וגו׳ כמו שפירשתי למעלה.
ואין מידי מציל כנגד שאמר האויב יקומו ויעזרכם.