כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כי אשא אל שמים ידי. כִּי בַחֲרוֹן אַפִּי אֶשָּׂא יָדִי אֶל עַצְמִי בִּשְׁבוּעָה:
ואמרתי חי אנכי. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה הוּא, אֲנִי נִשְׁבָּע חי אנכי:
אֲרֵי אַתְקֵנִית בִּשְׁמַיָא בֵּית שְׁכִנְתִּי וַאֲמָרִית קַיָם אֲנָא לְעָלְמִין
כי אשא אל שמים ידי. שבועה בדבר קיים ואשא כמו וירם ימינו ושמאלו אל השמים ומלת אשא כדרך בן אדם להבין את השומעים:
חי אנכי. כאשר אני חי כן אעשה זה:
כי אשא - בשבועה. כמו: הרימותי ידי אל ה'.
כי אשא אל שמים ידי כמנהג בני אדם כדי להבין השומעים.
כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנִּשְׁבַּע בִּנְשִׂיאוּת יָדָיו לְשַׁנֵּן חַרְבּוֹ לִנְקֹם מִצָּרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ ״וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט״ פֵּרוּשׁ יִתְקֹף בְּמִדַּת הַדִּין.
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁתַּסְכִּים גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים וְתִתְחַזֵּק בַּמִּשְׁפָּט לְהָשִׁיב נָקָם לְצָרֵי ה׳ שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ אֶלָּא עַל דְּבֵקוּתֵנוּ בַּה׳, וְאוֹמֵר ״וְלִמְשַׂנְאַי״ - הֵם כַּת הַמַּעֲבֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַל דָּת.
