חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר. רש״י מבאר על פי התרגום שיינם הוא ככוס פורענותם, כמרירת נחשים, ״וראש פתנים״ כוסם שהוא אכזר לנשוך, שאויב אכזרי יבוא וייפרע מהם. אבן עזרא מבאר שהיין שלהם כארס התנינים בחמה, ״וראש פתנים״ כמו ״על חור פתן״, ״אכזר״ תקיף. הפסוק ממשיך את דימוי הגפן הרעילה: יינם, כלומר תוצאת מעשיהם, הוא כארס נחשים ופתנים אכזריים. זהו תיאור של הרוע שבמעשיהם ושל הפורענות המרה הצפויה להם כתגמול, שתבוא עליהם ביד אויב אכזרי.