דְּבָרִים ל״ב · י״ז

יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃

במילים פשוטות

יזבחו לשדים לא אלוה, אלוהים לא ידעום, חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם. רש״י מבאר ״לא אלוה״ כתרגומו שאין בהם צורך, שאילו היה בהם צורך לא הייתה הקנאה כפולה, ו״חדשים מקרוב באו״ שאפילו האומות לא היו רגילים בהם. אבן עזרא מביא בשם רבי יצחק בן שאול ש״שדים״ כמו ״שעירים״, ומבאר שנקראו שדים על שם שהם דבר בטל. הפסוק מוכיח את העם על שזבחו לישויות בטלות שאין בהן ממש, אלילים חדשים שאף אבותיהם לא הכירו, במקום לעבוד את ה׳ האמת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא אלה. כְּתַרְגּוּמוֹ "דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ", אִלּוּ הָיָה בָהֶם צְרוֹךְ לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְפוּלָה כְּמוֹ עַכְשָׁו (ספרי):

חדשים מקרב באו. אֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת לֹא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם - גּוֹי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם, הָיָה אוֹמֵר זֶה צֶלֶם יְהוּדִי:

לא שערום אבתיכם. לֹא יָרְאוּ מֵהֶם - לֹא עָמְדָה שַׂעֲרָתָם מִפְּנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שַׂעֲרוֹת הָאָדָם לַעֲמֹד מֵחֲמַת יִרְאָה, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּסִפְרֵי. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד שערום לְשׁוֹן (ישעיה יג, כא) "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם", שְׂעִירִים הֵם שֵׁדִים, לֹא עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם שְׂעִירִים הַלָּלוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דבָּחוּ לשֵׁדין דִלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ דַחֲלָן דְלָא יְדָעֻנוּן חַדְתִּין דִי מִקָרִיב אִתְעֲבִידוּ לָא אִתְעַסְקוּ בְהוֹן אֲבָהָתְכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לשדים. כמו לשעירים אשר הם זונים על כן פירש רבי יצחק בן שאול נ״‎ע לא שערום אבותיכם מגזרת לשעירים למ״‎ד לשדים מושכת עצמה ואחרת עמה. וכן הוא לשדים וללא אלוה. ולפי דעתי שאין צורך רק פירושו לשדים שאינם אלהים ונקראו שדים על טעם אמים משוד הדעת:

אלהים לא ידעום. ואיך חשבו שהם אלהים ולא ידעו זה בראי' וזאת מלת ידעום ולא בהעתקה וזהו לא שערום אבותיכם:

חדשים מקרוב באו. מימים מעטים אינם קדמונים אפי' אבותיכם ולא ידעום:

שערום. פי' לא שערו מהם. מגזרת וישתער עליו כטעם תסמר שערת בשרי וקרוב הוא מגזרת סערה ואם הוא בסמ״‎ך וכמוהו בני יצאוני יצאו ממני חזקתני ותוכל חזקת ממני. והנה טעמו ולא פחדו מהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

(ו)לא שערום - לשון לשעירים, אשר הם זונים אחריהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לשדים על שם ששודדים דעתו של אדם נקראו שדים.

לא ידעום בהקב״‎ה נאמר וידע אלקים כי ידעתי את מכאוביו אבל הם התועבות לא ידעום בצרתם ולא יעזבו להם ולמה לא ידעום שהם חדשים ומקרוב באו תמול פסלו יוצרו.

לא שערום אבתיכם לא פקדום אבותיכם ולא חששו בהם, לשון פוקד עון דמתרגמינן מסער.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לֹא אֱלֹהַ. פֵּרוּשׁ, גַּם הֵם אֵינָם זוֹבְחִים לָהֶם לְצַד הֱיוֹתָם אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם צָרְכֵיהֶם וּמְבֻקָּשָׁם. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁעוֹשִׂים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אָמַר ״אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם״, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אוֹתָם מַה טִיבָם שֶׁל הָאֱלִילִים הֵם עוֹבְדִים אוֹתָם. וְאָמְרוֹ ״חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ״ וְגוֹ׳, עַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים יג:ז) ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ״ וְגוֹ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל