וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃

כי אתה תבוא את העם הזה. "אֲרֵי אַתְּ תֵּעוּל עִם עַמָּא הָדֵין": מֹשֶׁה אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר יִהְיוּ עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַעְתָּן וַעֲצָתָן, אֲבָל הַקָּבָּ"ה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" - תָּבִיא עַל כָּרְחָם, הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ, טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן, דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַבָּרִים לְדוֹר (סנהדרין ח'):

וּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַאֲמַר לֵהּ לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל תְּקַף וְאַלִים אֲרֵי אַתְּ תֵּעוּל עִם עַמָא הָדֵין לְאַרְעָא דִי קַיִים יְיָ לַאֲבְהָתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן וְאַתְּ תַּחְסְנִנַהּ יָתְהוֹן

חזק ואמץ. גם כן אמר משה ליהושע שהוא הפקיד עליהם :

כי אתה תבוא את העם הזה. ענין את כמו עם:

לעיני כל ישראל שלא יאמרו למחר בעוד שמשה קיים לא נתן לך רשות.

כי אתה תבוא את העם הזה לפי שכאן היה מדבר משה עם יהושע לעיני כל ישראל חלק להם לישראל כבוד כלומר תבואו עם העם הזה.

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. וְכִי כָּל הָעָם הָיוּ רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת? מַהוּ ״וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל״? וּמַהוּ ״חֲזַק וֶאֱמָץ״, וְכִי בּוֹ תַּלְיָא? כִּי אִם ה׳ לֹא יְחַזֵּק יָדוֹ, וִיהוֹשֻׁעַ מַה הוּא כִּי יֹאמַר לוֹ ״חֲזַק וֶאֱמָץ״? גַּם יֵשׁ לְכָל מַשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן בַּשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּאוּ בֵּין דִּבְרֵי מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וּבֵין דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ, כִּי מֹשֶׁה אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״. וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר: זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, לְכָךְ אָמַר ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא״, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, בְּעַל כָּרְחָם, טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקְדָם - יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל זֶה, אֵיךְ סָתַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבְרֵי מֹשֶׁה, כִּי כָּל דְּבָרָיו נֶאֶמְרוּ בִּנְבוּאָה וּמִפִּי ה׳. מֹשֶׁה אָמַר: ״אֶת הָעָם״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. מֹשֶׁה אָמַר: ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם״, תָּלָה יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ בַּאֲבוֹתָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם״, וְלֹא תָּלָה בַּאֲבוֹתָם. מֹשֶׁה אָמַר: ״וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא אָמַר: ״וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ״. כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ הֲלֹא דָּבָר הוּא.

וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁדָּבָר זֶה דּוֹמֶה מַמָּשׁ בְּעֵינַי לְמַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה (במדבר כ יב): ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״ וְגוֹ׳ - הִתְחִיל בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְסִיֵּם בְּקָהָל, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת חֻקַּת (כ יב) שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל תָּמִיד שְׁנֵי כִּתּוֹת: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אֲבָל הָעֵרֶב רַב וְכֵן הַפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בְּשֵׁם ״קָהָל״ אוֹ ״עָם״. וְהִנֵּה מַה שֶּׁחָטָא מֹשֶׁה בְּהַכָּאַת הַסֶּלַע שֶׁלֹּא גָּרַם אֶל הָרוֹאִים לַהֲבִיאָם לִידֵי אֱמוּנָה בַּה׳ לִלְמוֹד קַל וָחֹמֶר מִן הַסֶּלַע, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, שֶׁלֹּא גְּרַמְתֶּם לְהַאֲמִין בִּי, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ שָׁם כִּי אִם בָּנִים מַאֲמִינִים לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְעֵינֵיהֶם דָּבָר הַגּוֹרֵם לָהֶם חִזּוּק בֶּאֱמוּנָה, אֲבָל מִצַּד שֶׁהָיָה שָׁם קְהַל גֵּרִים הַצְּרִיכִים חִזּוּק בֶּאֱמוּנָה, עַל כֵּן הִקְפִּיד ה׳ וְאָמַר: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״. כִּי אִלּוּ הָיוּ כֻּלָּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם קָהָל בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם, וְהֵם צְרִיכִים תָּמִיד לְמַעֲשִׂים אֲשֶׁר יְחַזְּקוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת בֶּאֱמוּנָה, עַל כֵּן לֹא תָּבִיאוּ אֶת הַקָּהָל אֶל הָאָרֶץ, כִּי אוֹתוֹ קָהָל צְרִיכִין לְאִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה תָּמִיד לְעֵינֵיהֶם נִסִּים הַמַּחֲזִיקִים יָדַיִם רָפוֹת בֶּאֱמוּנָה.

וְדוֹמֶה לָזֶה מַמָּשׁ אָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ ״לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״, וּמִלַּת ״לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל״ מוּסָב אַשֶּׁלְּמַטָּה, לוֹמַר לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, ״כָּל״ לְרַבּוֹת הַגֵּרִים וְהַמֻּקְצִים שֶׁבָּעָם, לְעֵינֵי כֻּלָּם חֲזַק וֶאֱמָץ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר עֲשֵׂה לְעֵינֵיהֶם דְּבָרִים הַגּוֹרְמִים חִזּוּק בָּאֱמוּנָה, יַעַן כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה, כִּי יֵשׁ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם מֻקְצִים שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם ״עָם״, וְהֵם אֵינָן חֲזָקִים בָּאֱמוּנָה כִּי בְרָע הֵם תָּמִיד, עַל כֵּן צָרִיךְ אַתָּה לַעֲשׂוֹת לְעֵינֵיהֶם דִּבְרֵי חִזּוּק וְאִמּוּץ בָּאֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁקָּרָה לִי, כִּי מִצִּדָּם נֶאֱמַר לִי: לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל אֶל הָאָרֶץ יַעַן לֹא הִקְדַּשְׁתֶּם הַשֵּׁם לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁלְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה חֲזַק וֶאֱמָץ בִּדְבָרִים הַמְסַבְּבִים הָאֱמוּנָה, וְאָז אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ, וְלֹא יִקְרֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁקָּרָה לִי.

וּבְהַצָּעָה זוֹ מְיֻשָּׁבִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנִּזְכָּרִים, כִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ נֶאֱמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, וְזֶה מְדַבֵּר בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּעָם מִן הַטַּעַם שֶׁהִזְכַּרְנוּ, כִּי מִצִּדָּם הוּצְרַךְ לְהַזְהִירוֹ לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ, וְעַל כֵּן אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״, לוֹמַר זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, כִּי בֶּאֱמֶת ״תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה״ (משלי יז י), וְהַמֻּקְצִים שֶׁבָּעָם אֵינָן מְקַבְּלִים מָרוּת כָּל עִקָּר, וְאֵין דַּרְכָּם לָשֵׂאת בְּעֹל וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי מַנְהִיגֵיהֶם, עַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״ - הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם. וְאָמַר ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם״ וְגוֹ׳, כִּי מִצַּד עַצְמָם אֵינָן זוֹכִין לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ, כִּי אִם מִצַּד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם, כִּי זְכוּת אֲבוֹתָם וּזְכוּתְךָ יַעֲמֹד לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם״, כִּי גַּם זְכוּתְךָ יַעֲמֹד לָהֶם לְהַנְחִילָם אֶת הָאָרֶץ, אֲבָל לָהֶם אֵין זְכוּת מִצַּד עַצְמָם.

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ סְתָם ״חֲזַק וֶאֱמָץ״ בְּתוֹרָה וּמִצְוָה, וְלֹא אָמַר ״לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי הוּא מְדַבֵּר בַּטּוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָן צְרִיכִין חִזּוּק בָּאֱמוּנָה, וְהַטּוֹבִים מְקַבְּלִים מַרְדּוּת מַנְהִיגֵיהֶם. עַל כֵּן אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁנִּקְרְאוּ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שׁוֹמְעִים בְּקוֹל מַנְהִיגֵיהֶם אַף בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד דַּעְתָּם, שֶׁהוּא כְּמֻכְרָח בָּעֲשִׂיָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״תָּבִיא״ - בְּעַל כָּרְחָם, כִּי הַטּוֹבִים מְקַבְּלִים מַרְדּוּת וּמָרוּת כָּאָמוּר. וְאָמַר: ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם״, לֹא הִזְכִּיר ״לַאֲבוֹתָם״, לְפִי שֶׁהַטּוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל זוֹכִים אֶל הָאָרֶץ מִצַּד עַצְמָם וְאֵינָן צְרִיכִין לִזְכוּת אָבוֹת. וְאָמַר: ״וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ״, כִּי זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה לְךָ שֶׁאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ, כִּי כָל מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָן עוֹלִים לִגְדֻלָּה כִּי אִם בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח א): ״וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֹּשֶׁה לִמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, מִן הַטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס (כזיח) בַּפָּסוּק ״וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו״. וְהָרְאָיָה עַל זֶה, סוֹף הַפָּסוּק שֶׁאָמַר: ״וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם״. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה בְּתוֹרָה וּמִצְוָה, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר בְּסוֹף הַפָּסוּק: ״וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ״, וּבָזֶה וַדַּאי אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם, אֶלָּא טוֹל מַקֵּל כוּ׳ לְכוֹפָם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה.

דָּבָר אַחֵר, ״לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ״, לְפִי שֶׁעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ, עַל כֵּן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּתוֹרָה וְיִרְאַת ה׳ לְעֵינֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה (ב״מ קז:), כִּי הוּא כְּיָתֵד שֶׁהַכֹּל תּוֹלִין בּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַטּוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֵינָן חוֹשְׁדִין בִּכְשֵׁרִים כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַפְּחוּתִים, וּבַעֲבוּרָם צָרִיךְ אַתָּה לִהְיוֹת נִזְהָר בְּיוֹתֵר לְעֵינֵיהֶם.

כִּי אַתָּה תָבוֹא. וְלֹא אָמַר תָּבִיא, כִּי ה׳ הַמֵּבִיא אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעוֹבֵר וְגוֹ׳ הוּא יַשְׁמִיד״, אֶלָּא שֶׁהוּא יָבוֹא בְּרֹאשָׁם. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ח.) בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (דברים לא:כג) ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, לְפִי שֶׁמַּשְׁמָעוּת תָּבוֹא סוֹבֶלֶת גַּם כֵּן אֲחֵרִים עִמּוֹ, לָזֶה רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּפָרֵשׁ דְּבָרָיו, וּלְעוֹלָם כַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְהָעִיר כִּי ה׳ הוּא הַמֵּבִיא, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר אָמַר ״תָּבוֹא״ לִקְבֹּעַ הַמַּעֲשֶׂה בַּה׳ כִּי הוּא הַמֵּבִיא, וְאָמַר ״תָּבִיא״ לִשְׁלֹל זוּלָתוֹ מִמִּין הָאֱנוֹשִׁי.