בְּב֣וֹא כׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאׇזְנֵיהֶֽם׃

תקרא את התורה הזאת. הַמֶּלֶךְ הָיָה קוֹרֵא מִתְּחִלַּת "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", כִּדְאִיתָא בְמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף מ"א) עַל בִּימָה שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּעֲזָרָה:

בְּמֵיתֵי כָל יִשְׂרָאֵל לְאִתְחֲזָאָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי תִּקְרֵי יָת אוֹרַיְתָא הָדָא קֳדָם כָּל יִשְׂרָאֵל וְתַשְׁמְעִנוּן

תקרא את התורה ליהושע היה מצוה ולכך היה קורא אותה המלך.

תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הִנֵּה כָּל הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ בְּאָזְנָיו אֵינוֹ עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ כִּי אִם מִצִּדּוֹ. וְאוּלַי מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה מא): בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג עוֹשִׂין לַמֶּלֶךְ בִּימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה וְכוּ׳, וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״ כוּ׳, וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ לוֹמַר כֵּן שֶׁמַּתְחִיל מִן ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״, כִּי יוֹתֵר הָיָה נָכוֹן לוֹמַר שֶׁיֹּאמַר מִן ״הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת״. אֶלָּא שֶׁלָּמְדוּ זֶה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ״נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל״, כִּי כָּל פָּסוּק ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״, הָיָה מִתְנַגֵּד לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי הָיָה מַזְכִּיר בְּרֶמֶז כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ בָּהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַדָּבָר הָאָמוּר בְּרֶמֶז דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה מִתְלַחֵשׁ בְּאָזְנָיו, שֶׁאֵין הַשּׁוֹמְעִים מְבִינִים שׁוּם דָּבָר כִּי אִם מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא בַּדָּבָר הַהוּא הוּא הַמֵּבִין הָרְמִיזָה הַהִיא. וְעַל זֶה אָמַר שֶׁיִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבְאָזְנֵיהֶם, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַתּוֹרָה הַמִּתְנַגֶּדֶת לְיִשְׂרָאֵל וַאֲמִירָה בְּאָזְנֵיהֶם בְּרֶמֶז. וְשָׁם נֶאֱמַר: ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל״, לְכָךְ אָמַר כָּאן: ״נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל״, כִּי בְּהַקְהֵל זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁם כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הָאָרֶץ, אַךְ שֶׁהוּא מְדַבֵּר מִן אֲמִירַת מֹשֶׁה שֶׁהָיְתָה בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל.

וּמִכָּאן לִמּוּד לְכָל דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת עֲלֵי עָוֹן, שֶׁצָּרִיךְ הַמּוֹכִיחַ לְדַבֵּר בְּרֶמֶז מִן חֵטְא שֶׁחָטָא בּוֹ אֵיזֶה אִישׁ פְּרָטִי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַדָּבָר כִּי אִם בְּאָזְנָיו, וְלֹא יָבִינוּ בּוֹ אֲחֵרִים מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.