דְּבָרִים ל׳ · י״ח

הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָב֥וֹא שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

במילים פשוטות

״הגדתי לכם היום כי אבֹד תֹאבדון, לא תאריכֻן ימים על האדמה אשר אתה עֹבר את הירדן לבוא שמה לרשתה״. רש״י מבאר ש״כי אבד תאבדון״ הרי המוות - זו תוצאת דרך הרע. אבן עזרא מבאר ש״כי אבוד תאבדון״ הוא פירוש המוות והרע, כי יאבדו הם ובניהם והונם, ו״לא תאריכון ימים״ הוא הפך ״וברכך ה׳ אלהיך בארץ״. הפסוק מפרט את תוצאת דרך הרע: אם יבחר העם בעבודה זרה, יאבד ולא יאריך ימים על האדמה. הרעיון: הבחירה ברע מוליכה לאובדן מוחלט - של העם, של בניו ושל רכושו, ולקיצור ימים בארץ. משה מבהיר את המחיר של דרך המוות בניגוד חד לברכת דרך החיים. הפסוק סוגר את תיאור שתי הדרכים: הטוב מוליך לחיים ולברכה בארץ, והרע לאובדן ולגירוש ממנה. הבחירה, על תוצאותיה, מוצגת בבהירות מלאה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי אבד תאבדון. הֲרֵי הַמָּוֶת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

חַוֵיתִי לְכוֹן יוֹמָא דֵין אֲרֵי מֵיבַד תֵּיבְדוּן לָא תוֹרְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דִי אַתְּ עָבֵר יָת יַרְדְנָא לְמֵעַל לְתַמָן לְמֵירְתַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי אבוד תאבדון. פירוש המות והרע כי יאבדו הם ובניהם והונם:

לא תאריכון ימים. הפך וברכך ה' אלהיך בארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל