רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃

את החיים ואת הטוב. זֶה תָּלוּי בָּזֶה - אִם תַּעֲשֶׂה טוֹב הֲרֵי לְךָ חַיִּים, וְאִם תַּעֲשֶׂה רַע הֲרֵי לְךָ הַמָּוֶת, וְהַכָּתוּב מְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הֵיאַךְ:

חֲזֵי דִיהָבִית קֳדָמָךְ יוֹמָא דֵין יָת חַיֵי וְיָת טַבְתָא וְיָת מוֹתָא וְיָת בִּישָׁא

החיים. אורך ימים:

הטוב. בעושר ובריאות הגוף והכבוד:

והמות והרע. הפך:

רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב. כִּי אִם חַיִּים אַתָּה מְבַקֵּשׁ, צַפֵּה לַטּוֹב, לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֵי ה׳. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הִקְדִּים הַטּוֹב, שֶׁהֲרֵי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַטּוֹב יִזְכֶּה לְחַיִּים. תְּשׁוּבָה לַדָּבָר, שֶׁבָּא לְהַזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֵי ה׳ כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה, אֶלָּא יִחְיֶה כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה טוֹב, שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ חַיִּים גּוּפָנִיִּים, כִּי אִם יְבַקֵּשׁ הַחַיִּים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בִּימֵי חַיָּיו אֶת בּוֹרְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד יג): ״מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב״, שֶׁלְּכָךְ אוֹהֵב יָמִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת בָּהֶם בְּטוּב ה׳ בְּתוֹרָה וּמִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסָמוּךְ: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר זֶהוּ תַּכְלִית חַיֶּיךָ, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְךָ חַיִּים כִּי אִם בַּעֲבוּר תַּכְלִית זֶה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳ וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ״, כָּאן הִקְדִּים אַהֲבַת ה׳ אֶל ״וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ״, וּבְסָמוּךְ אָמַר: ״לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת ה׳״, הִקְדִּים הַחַיִּים לְאַהֲבַת ה׳, כִּי בֶּאֱמֶת הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי אַהֲבַת ה׳ מְבִיאָה הַחַיִּים, וּמִכָּל מָקוֹם אַתָּה לֹא תְּבַקֵּשׁ הַחַיִּים לְצָרְכְּךָ, כִּי אִם לְאַהֲבָה אֶת ה׳.

וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ. שֶׁתְּפַנֶּה לִבְּךָ לְבַטָּלָה וְלֹא תַּעֲסֹק כָּל הַיָּמִים בַּעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, אָז - ״וְנִדַּחְתָּ״, סוֹפְךָ לִהְיוֹת מֻדָּח מִכֹּל וָכֹל מִן ה׳, ״וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים״, כִּי הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם וְתָסִיר לְבָבְךָ מִן ה׳. ״הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם וְגוֹ׳, לֹא תַאֲרִיכוּן יָמִים״ וְגוֹ׳, וְהַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג ה) הַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.