וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃

וִיהֵי אֲרֵי יֵיתוּן עֲלָךְ כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין בִּרְכָן וּלְוָטִין דִי יְהָבִית קֳדָמָךְ וּתְתוּב לְלִבָּךְ בְּכָל עַמְמַיָא דִי אַגְלָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְתַמָן

והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה כבר הזכרתי (ויקרא כו טז) כי הפרשה הזאת עתידה כי כל עניניה לא היו ולא נבראו אבל הם עתידין להיות:

והשבות אל לבבך. התבונן בחלקי הסותר ותשיבם אל לבבך יחדיו להבחין האמת מן השקר ובזה תכיר כמה רחקת מן האל יתעלה בדעות ובמנהגים אשר לא כתורתו:

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר: ״בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה״. כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין לְשׁוֹן ״הֱפִיצְךָ״, לִלְשׁוֹן ״הִדִּיחֲךָ״, כִּי ״הֱפִיצְךָ״ יֵאָמֵר עַל הַגָּלוּת, וְ״הִדִּיחֲךָ״ יֵאָמֵר עַל הַמִּצְוֹת, כִּי בִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים הֵם נִדָּחִים מִן הַמִּצְוֹת, הֵן מִצַּד מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹכֵחָה (דברים כח לו): ״וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, הֵן מִצַּד שֶׁרוֹב הַמִּצְוֹת תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, וְעַל יְדֵי הַדָּחָה זוֹ יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים לָבוֹא לִידֵי טָעוּת וְלוֹמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ עוֹד בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּלָל, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א יא): ״לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה׳״, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְיָאֲשׁוּ לְגַמְרֵי מִן הַגְּאוּלָּה, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִדִּיחָם מִן הַמִּצְוֹת בְּכַוָּנָה גְּמוּרָה. וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה כִּי אִם עַל הַפִּזּוּר לַהֲפִיצָם זֶה מֵעַל זֶה, כִּי כִּנּוּס לָרְשָׁעִים רַע לָהֶם (סנהדרין עא:). אָמְנָם מַה שֶּׁנִּדְחוּ מִן הַמִּצְוֹת נִמְשָׁךְ בְּמִקְרֶה מִן הַהֲפָצָה, וְלֹא שֶׁיִּתְכַּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה לְהַדִּיחָם מִן הַמִּצְוֹת.

וְזֶהוּ הַמְכֻוָּן בְּפָרָשָׁה זוֹ, ״וְהָיָה כִּי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״, שֶׁתַּחֲשׁוֹב בְּלִבְּךָ דָּבָר, וּמַהוּ הַדָּבָר - ״אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה״, כִּי תַּחֲשׁוֹב שֶׁה׳ אֱלֹהֶיךָ הִדִּיחֲךָ מִן הַמִּצְוֹת בְּכַוָּנָה וְעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה, כִּי אֵינוֹ חָפֵץ לֹא בְּךָ וְלֹא בִּשְׁמִירַת מִצְוֹתֶיךָ עוֹד, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְיָאֵשׁ מִן הַתְּשׁוּבָה, כִּי תֹּאמַר, לוּ חָפֵץ ה׳ בָּנוּ לֹא תִּקְרֶאנָה אוֹתָנוּ כָּאֵלֶּה מִיָּדוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל זֶה אָמַר שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב תּוֹעָה עַל ה׳, וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא בְּמִצְוֹתֶיךָ חָפֵץ מְאֹד לְעוֹלָם. וּבָזֶה יִבָּחֵן הַדָּבָר, בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וְשַׁבְתָּ עַד ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי מִיָּד כַּאֲשֶׁר תִּגְמֹר בְּלִבְּךָ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַד ה׳, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשִׂיתָ הַדָּבָר הָרָאוּי לְהֵעָשׂוֹת בְּפוֹעַל, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר כָּאן עֲדַיִן ״וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו״ כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ, בָּזֶה הוֹרָה בְּאֶצְבַּע לוֹמַר, רְאֵה אֵיךְ אַתָּה טוֹעֶה בְּדַעְתְּךָ, כִּי לֹא זוֹ שֶׁבְּמִצְוֹתֶיךָ חָפֵץ מְאֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ תֵּכֶף שֶׁתָּשׁוּב עַד ה׳ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִיעָה בְּקוֹל ה׳ הִיא בְּכָל לְבָבְךָ לְבַד, שֶׁיִּרְאֶה ה׳ בְּךָ סִימָנֵי טָהֳרָה שֶׁנָּכוֹן לִבְּךָ אֶל ה׳, אַךְ שֶׁהַמְּנִיעָה הִיא שֶׁלֹּא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת בְּפוֹעַל כָּל מִצְוֹתָיו, וּמִכָּל מָקוֹם תֵּכֶף ״וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ״ וְגוֹ׳.

שְׁתֵּי פְּעָמִים ״וְשָׁב״ שֶׁהִזְכִּיר בָּזֶה אַחַר זֶה, הָרִאשׁוֹן מְדַבֵּר בִּמְחִילַת הֶעָוֹן הַקּוֹדֵם, הַנִּקְרָא ״שְׁבוּתְךָ״, כְּמוֹ ״הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה״ (ירמיה לא כא), וּכְמוֹ ״וַיֵּלֶךְ שׁוֹבֵב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ״ (ישעיה נז יז), וּכְמוֹ ״שׁוּבָה מְשׁוּבָה יִשְׂרָאֵל״ (ירמיה ג יב), וְכֵן רַבִּים. עַל זֶה אָמַר: ״וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ״, כִּי אֲפִלּוּ ״שְׁבוּתְךָ״ הַמִּתְיַחֵס אֵלֶיךָ, דְּהַיְנוּ הֶעָוֹן, יִתְהַפֵּךְ לִזְכוּת, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) שֶׁעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נַעֲשִׂין הַזְּדוֹנוֹת כִּזְכֻיּוֹת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרִחֲמֶךָ״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן אַהֲבָה, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת שְׁבוּתְךָ, יַעַן כִּי הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ כִּזְכֻיּוֹת וְאוֹהֲבָם מְאֹד.

וְהַשֵּׁנִי מְדַבֵּר בְּשִׁיבַת יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה״, לֹא כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁהִדִּיחֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְנִתְכַּוֵּן בְּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל שְׁמִירַת הַמִּצְוֹת, אֶלָּא בְּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה נִתְכַּוֵּן ה׳ לַהֲפִיצְךָ, אָמְנָם הַהַדָּחָה מִן הַמִּצְוֹת נִמְשָׁךְ בְּמִקְרֶה מִן הַנִּפּוּץ, וּמִכָּל מָקוֹם, ״אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם״, כִּי בֶּאֱמֶת אַתָּה מֻדָּח מִן הַמִּצְוֹת, אֲבָל אֵין לְיַחֵס הַדָּבָר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כִּי אִם אֵלֶיךָ, וְנִקְרָא ״נִדַּחֲךָ״, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ וְגָרַמְתָּ לְךָ הַדָּחָה זוֹ מִבַּיִת וּמִחוּץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ לְךָ לִהְיוֹת מֻדָּח מִן מְקוֹם קִיּוּם הַמִּצְוֹת רָחוֹק מְאֹד, מִכָּל מָקוֹם, ״מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה׳ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ״, ״מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ״ - זֶהוּ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, ״וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ״ אֵלָיו לְסַיֵּעַ לְךָ לִשְׁמִירַת הַמִּצְוֹת. ״וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳ וְהֵטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ״, אֵין הַפֵּרוּשׁ ״מֵאֲבוֹתֶיךָ״ - יוֹתֵר מֵאֲבוֹתֶיךָ, שֶׁהֲרֵי בְּסָמוּךְ אָמַר: ״כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבוֹתֶיךָ״, מַשְׁמָע לֹא יוֹתֵר מֵהֶם אֶלָּא שָׁוֶה לָהֶם, אֶלָּא ״מֵאֲבוֹתֶיךָ״ - לוֹמַר לְךָ, מֵאַחַר אֲשֶׁר אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבְּךָ אֶל ה׳ אֲבָל עֲדַיִן לֹא יָצְאָה מַחֲשַׁבְתְּךָ אֶל הַפֹּעַל, כִּי לֹא קִיַּמְתָּ הַמִּצְוֹת עֲדַיִן, עַל כֵּן עֲדַיִן אֵין זְכוּתְךָ מַסְפִּיק לְךָ לְהֵטִיב לְךָ וּלְהַרְבּוֹתְךָ, כִּי אִם זְכוּת אֲבוֹתֶיךָ הוּא שֶׁעָמְדָה לְךָ לְהֵטִיב לְךָ וּלְהַרְבּוֹתְךָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵאֲבוֹתֶיךָ״, שֶׁדָּבָר זֶה נִמְשָׁךְ לְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ. אָמְנָם מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁלִּבְּךָ שָׁלֵם עִם ה׳, וְגָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ לַעֲשׂוֹת כָּל מִצְוֹת ה׳ גַּם בְּפֹעַל אִם תָּבֹא הַמִּצְוָה לְיָדְךָ, גַּם לְעֻמַּת זֶה ה׳ יִגְמֹר בַּעַדְךָ.

וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה׳. שֶׁיִּתֵּן בְּלִבְּךָ לְעָבְדוֹ מֵאַהֲבָה לֹא מִיִּרְאָה, כִּי הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה עוֹבֵד אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה, אַךְ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַקֵּם מֵאוֹיְבֶיךָ תָּמִיד מוֹרָא אוֹיְבֶיךָ עָלֶיךָ, פֶּן יַחְזְרוּ לְהִלָּחֵם בְּךָ, וְעַל כֵּן אֵין לִבְּךָ פָּנוּי לַעֲבֹד אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה. עַל כֵּן, ״וְנָתַן ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אוֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ״, וּמֵאָז תִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עָלֶיךָ עוֹד וְיִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם (תהלים נח יא), הִנֵּה מֵאָז תִּהְיֶה מוּכָן לַעֲשׂוֹת כָּל מִצְוֹת ה׳ בְּשִׂמְחָה גַּם בְּפֹעַל. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה תָּשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו״, וְאָז לֹא תִּצְטָרֵךְ לִזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה״, כִּי בְּךָ לְבַד תָּלָה הַדָּבָר, וְאָז יָשׁוּב ה׳ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבוֹתֶיךָ, כִּי תִּהְיֶה שָׁוֶה לַאֲבוֹתֶיךָ, כִּי יֵשׁ בְּיָדְךָ זְכוּת עַצְמְךָ, וְאֶל הֶהָרִים לֹא תֹאכַל, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא.) מִן פָּסוּק ״אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל״ (יחזקאל יח ו) - שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו. וְעַל יְדֵי בֵּאוּר זֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַרְבֵּה סְפֵקוֹת בְּכָל הֶמְשֵׁךְ פָּרָשָׁה זוֹ כַּמְבֹאָר לְכָל מֵבִין בְּמִעוּט הִתְבּוֹנְנוּת.

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״, וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״?

וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ברכות נד.) חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, וְהֶעֱמִידוּהוּ בַּגְּמָרָא (ברכות ס.) לְקַבֵּל הָרָעָה בְּשִׂמְחָה כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַטּוֹבָה.

וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהָיָה״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה (בראשית רבה מב,ג), ״כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים״ - תְּקַבְּלֵם בְּשִׂמְחָה, בְּהַשְׁוָאָה יַחַד הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, הָיָה נִשְׁמָע הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְהָיָה״ שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה ״כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה״, וְתֵיבַת ״וְהַקְּלָלָה״ נִמְשֶׁכֶת עִם מַאֲמַר ״אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁחוֹזֵר מַאֲמַר ״וְהָיָה״ גַּם עַל הַקְּלָלָה.

עוֹד הִצַּצְתִּי וָאֶרְאֶה מַה נָעֲמָה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִבֵּב אֱלֹהֵינוּ אוֹתָנוּ, הֲלֹא תִרְאֶה כִּי בְּזִכְרוֹן הַבְּרָכָה הִגִּיעַ אוֹתָהּ עָלֵינוּ, וְאָמַר ״כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה״, וּבְזִכְרוֹן הַקְּלָלָה אָמַר ״וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ וְלֹא ״עָלֶיךָ״, וּלְטַעַם זֶה אָמַר ״אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״.

גַּם אִם הָיָה אוֹמֵר ״כִּי יָבֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, הָיִיתִי מְפָרֵשׁ מַאֲמַר ״אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ עַל שְׁנֵיהֶם, אֲבָל מֵאָמְרוֹ ״כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ גִּלָּה בָּזֶה יִתּוּר ״אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, שֶׁבָּא לְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּרָכָה לַקְּלָלָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ ״כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ חוֹזֵר אֶל הַבְּרָכָה הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ לָהּ. וְאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אָמְרוֹ ״הַדְּבָרִים״ לְשׁוֹן רַבִּים, וְהַבְּרָכָה לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים נִכְלְלוּ בַּבְּרָכָה.

הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא בְּעוֹד הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אִם הִרְשִׁיעוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּהְיוּ מְרוּצִּים אֶל ה׳, אֶלָּא אֲפִילוּ אַחַר שֶׁנִּמְאֲסוּ בְּעֵינֵי ה׳ וְשָׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהִדִּיחָם מֵעַל פָּנָיו, וּלְצַד הַצָּרָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ ״וַהֲשֵׁבֹתָ וְגוֹ׳ בְּכָל הַגּוֹיִם״, אַף עַל פִּי כֵן יָשִׁיב ה׳ שְׁבוּתָם.

וְיֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר הַסּוֹבֵב הַתְּשׁוּבָה הוּא מוֹרָא הַקְּלָלָה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי יָבֹא עָלֶיךָ הַקְּלָלָה״. וְנִרְאֶה כִּי בָא לְהָעִיר דָּבָר שֶׁבּוֹ יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא כִּי יַשְׂכִּיל בְּהֵטִיבוֹ מַעֲשָׂיו לִפְנֵי ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֶנּוּ, וְעֵת אֲשֶׁר יָסוּר מִנִּי אֹרַח הַחַיִּים הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תְּבוֹאֵהוּ, וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, כִּי זוּלַת מִבְחַן הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יַצְדִּיק סִבַּת הַקְּלָלָה שֶׁהִיא לְצַד עָזְבוֹ אֶת ה׳.

וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָרְשָׁעִים לְבָבָם טוֹעֶה, לָזֶה אָמַר ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״ שְׁנֵיהֶם הַטּוֹעִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. וְאָמְרוֹ ״בְּכָל הַגּוֹיִם״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, בְּכֹחַ טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ גּוֹלֶה וְנִדָּח בְּכָל הַגּוֹיִם, וְיֹאמַר לְלִבּוֹ: ״רְאֵה מַה גָּרְמוּ מַעֲשַׂי הָרָעִים״, וְיֵדַע כִּי רַע וָמַר עָזְבוֹ אֶת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״ בְּטַעֲנַת ״כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה״, וּכְאִלּוּ אָמַר כַּאֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ בְּכָל הַגּוֹיִם.

וְטַעַם שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁיִּמְצָא הַמֵּסִית טַעֲנָה לִסְתּוֹר הוֹכָחַת הַגָּלֻיּוֹת, בְּאָמְרוֹ כִּי הֲלֹא כַּמָּה וְכַמָּה מֵהָאֻמּוֹת שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם כָּזֶה שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם, לָזֶה אָמַר ״בְּכָל הַגּוֹיִם״, כִּי אֵין גָּלוּת כְּגָלוּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה״.