דְּבָרִים ג׳ · ה׳

כׇּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻרֹ֛ת חוֹמָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

במילים פשוטות

כל אותן ערים היו בצורות בחומה גבוהה ובדלתות ובריח, מלבד ערי הפרזי הרבות שלא היו מוקפות חומה. רש״י מסביר ש״ערי הפרזי״ הן ערים פרוזות ופתוחות בלא חומה, ומביא ראיה מן הכתוב בזכריה ״פרזות תשב ירושלים״. הפסוק בא להדגיש את גודל הניצחון: לא רק שכבשו ישראל ערים מבוצרות היטב עם הגנות חזקות, אלא שנוסף עליהן היו עוד ערים פתוחות רבות מאוד. התיאור מבליט את חוזק ממלכת עוג ואת עצמת ההגנה שהיתה לה, ובכל זאת נפלה כולה בידי ישראל.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מערי הפרזי. פְּרוּזוֹת וּפְתוּחוֹת בְּלֹא חוֹמָה, וְכֵן (זכריה ב') "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם":

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כָּל אִלֵין קִרְוִין כְּרִיכָן מַקְפָן שׁוּר רָם דִילְהֶן דָשִׁין וְעַבְּרִין בַּר מִקִרְוֵי פַּצְחַיָא סַגִי לַחֲדָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל