יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ (ובעפלים) [וּבַטְּחֹרִ֔ים] וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃

בשחין מצרים. רַע הָיָה מְאֹד, לַח מִבִּפְנִים וְיָבֵשׁ מִבַּחוּץ, כִּדְאִיתָא בִּבְכוֹרוֹת (דף מ"א):

גרב. שְׁחִין לַח:

חרס. שְׁחִין יָבֵשׁ כַּחֶרֶס:

יִמְחִנָךְ יְיָ בְּשִׁחֲנָא דְמִצְרַיִם וּבִטְּחוֹרִין וּבְגַרְבָּא וּבַחֲרִיס יַבִּישׁ דִי לָא תִכּוּל לְאִתַּסָאָה

והנשארים יוכו בשחין מצרים:

ובטחורים. הם היוצאים במקום הנסתר על כן כתוב ובעפולים והוא מגזרת ויבא אל העופל:

ובגרב. כן בלשון ישמעאל:

ובחרס. י״‎א שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ״‎ך וי״‎א במכת השמש. והנכון שהוא שם חולי כנזכרי' ואין לו חבר:

ובטחורים הם צריבים היוצאים ממקום הנסתר לפיכך כתיב בעפלים לשון ויבא אל העופל, ונקראו פי״‎ק בלע״‎ז.

אשר לא תוכל להרפא אחר שהקב״‎ה מכה מי ירפא.