דְּבָרִים כ״ז · ח׳

וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ {ס}

במילים פשוטות

על האבנים ייכתבו כל דברי התורה הזאת ״באר היטב״. רש״י מבאר, בעקבות חז״ל, ש״באר היטב״ הכוונה שנכתבה התורה בשבעים לשון, כדי שכל האומות יוכלו להבינה. אבן עזרא מבאר ש״באר היטב״ מוסב על הכתיבה, שתהיה ברורה ומדויקת. הפסוק חוזר על מצוות כתיבת התורה על האבנים ומוסיף את הדרישה לבאר ולפרש היטב. לפי הפירושים, מדובר בכתיבה נגישה וברורה שתאפשר את הבנת דברי התורה, בין כמעשה של בהירות בכתב ובין כתרגום לשפות רבות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

באר היטב. בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן (שם ל"ב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִכְתּוֹב עַל אַבְנַיָא יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא פָּרַשׁ יָאוּת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

באר היטב. הכתיבה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וכתבת על האבנים את כל דברי וגו' - שכשנשבעו עתה בהר גריזים ובהר עיבל היתה התורה לפניהם, כתובה ונשבעו שיקיימוה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל