וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

הפסוק ממשיך את מקרא הביכורים: השם הביא את ישראל אל המקום הזה ונתן להם את הארץ, ארץ זבת חלב ודבש. רש״י מבאר ש״אל המקום הזה״ הכוונה לבית המקדש, וש״ויתן לנו את הארץ״ הוא כמשמעו. חזקוני מבאר בגזירה שווה ש״ארץ זבת חלב ודבש״ מלמדת על ארץ חמשת העממים, ומכאן היה רבי יוסי הגלילי אומר שאין מביאים ביכורים מעבר לירדן, שאינה ארץ זבת חלב ודבש. הפסוק מסכם את מסע ההודיה מן השעבוד אל הישיבה בארץ הטובה שהובטחה לאבות.