רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כי ימצא. בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְכֵן כָּל "יִמָּצֵא" שֶׁבַּתּוֹרָה:
והתעמר בו. אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
דְּבָרִים כ״ד · ז׳
כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הפסוק דן בגונב נפש מישראל: אדם שגונב את חברו, משתמש בו כעבד ומוכר אותו - חייב מיתה, ״ובערת הרע מקרבך״. רש״י מדייק ש״כי ימצא״ פירושו שיתברר הדבר בעדים ובהתראה, וכן כל לשון ״ימצא״ שבתורה. עוד מבאר רש״י ש״והתעמר בו״ פירושו השתמשות בו, ואין הגנב חייב מיתה עד שישתמש בגנוב וימכרנו. אבן עזרא מעיר על הכפילות ״מאחיו מבני ישראל״ - שהוסיף הכתוב ״מבני ישראל״ ללמד שדווקא הגונב מישראל בדין זה, שכן אף אדום נקרא ״אח״. חומרת המעשה נובעת מכך שאדם נוטל את חירותו ואת גופו של חברו ומוכרו כחפץ.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2אֲרֵי יִשְׁתְּכַח גְבַר גָנֵב נַפְשָׁא מֵאֲחוֹהִי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתָּגַר בֵּהּ וִיזַבְּנִנֵהּ וְיִתְקְטֵל גַנָבָא הַהוּא וּתְפַלֵי עָבֵד דְבִישׁ מִבֵּינָךְ
Onkelos Deuteronomy
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12מאחיו. והוסיף מבני ישראל כי אדום נקרא אח:
והתעמר. כחברו:
On Your Way
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13כי ימצא איש גנב נפש למה נאמר לפי שנאמר להלן וגונב איש וגו׳ שומע אני אפילו בן שמונה במשמע ת״ל מאחיו אינו חייב עד שיגנוב בן קיימא.
מאחיו מבני ישראל הוסיף עוד מבני ישראל להוציא אדום שנקרא אח, עונש שמענו אזהרה מנין ת״ל לא תגנב.
Chizkuni