דְּבָרִים ב׳ · ל״ה

רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃

במילים פשוטות

הפסוק מציין: רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו. אונקלוס מתרגם ״לחוד בעירא בזנא לנא ועדי קרויא די כבשנא״, כלומר רק את הבהמה ואת שלל הערים ביזזו לעצמם. הפסוק מבהיר שמכל שלל המלחמה נטלו ישראל לעצמם את הבהמה ואת שלל הערים בלבד, בהתאם לדין ההחרמה שקדם. בעוד שהאנשים הוחרמו, הרכוש והמקנה הותרו לביזה. הפסוק משלים את תיאור מלחמת סיחון ומבהיר את הבחנה בין מה שהוחרם לבין מה שנלקח כשלל. זהו חלק מתיאור מסודר של הניצחון הראשון בעבר הירדן, שפתח את הדרך להמשך הכיבוש.
מבוסס על אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לְחוֹד בְּעִירָא בַּזָנָא לָנָא וַעֲדִי קִרְוַיָא דִי כְבַשְׁנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל