וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}

וְלָא אָבֵי סִיחֹן מַלְכָּא דְחֶשְׁבּוֹן לְמִשְׁבְּקָנָא לְמֶעְבַּר בִּתְחוּמֵהּ אֲרֵי אַקְשִׁי יְיָ אֱלָהָךְ יָת רוּחֵהּ וְתַקִיף יָת לִבֵּהּ בְּדִיל לְמִמְסְרֵהּ בִּידָךְ כְּיוֹמָא הָדֵין

וְלֹא אָבָה וְגוֹ׳. אָמַר לְשׁוֹן אָבָה שֶׁמּוֹרֶה מֵאוּן בְּלֹא טַעַם, לוֹמַר הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מֵחוּשׁ לְיִרְאַת הַעֲבָרַת יִשְׂרָאֵל בְּעִירוֹ וְסָמוּךְ בָּטוּחַ הָיָה לִבּוֹ שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לְהָרַע לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא אָבָה, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״כִּי הִקְשָׁה ה׳״ וְגוֹ׳: