וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשׂ֜וֹת ע֗וֹד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃

מטרת ענישת העדים הזוממים היא הרתעה: הנשארים ישמעו וייראו, ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרב העם. רש״י מבאר ״ישמעו וייראו״ - שמכאן נלמד שצריך הכרזה פומבית, שמכריזים ״איש פלוני ופלוני נהרגים על שהוזמו בבית דין״, כדי שהעונש יהיה גלוי וירתיע אחרים. אונקלוס מתרגם ״ישמעו וייראו״ - ״ישמעון וידחלון״, ישמעו ויפחדו, ו״ולא יוסיפו״ - ״ולא יוספון למעבד עוד״. הפסוק מלמד שתכלית העונש אינה נקמה בלבד אלא חינוך הציבור ומניעת עדויות שקר בעתיד, ולכן חשובה הפרסום של קיום הדין.