אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וִישַׁלְחוּן סָבֵי קַרְתֵּהּ וְיִדְבְּרוּן יָתֵהּ מִתַּמָן וְיִתְּנוּן יָתֵהּ בְּיַד גָאֵל דְמָא וִימוּת
מקור: ספריא · נחלת הכלל
דְּבָרִים י״ט · י״ב
וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִיר֔וֹ וְלָקְח֥וּ אֹת֖וֹ מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹת֗וֹ בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃
במילים פשוטות
כאשר הרוצח במזיד בורח אל עיר המקלט, אין העיר קולטת אותו: זקני עירו שולחים ולוקחים אותו משם, ומוסרים אותו ביד גואל הדם, ומת. הפסוק ממשיך את ההבחנה מן הפסוק הקודם - עיר המקלט מגנה רק על הורג בשוגג, ואילו הרוצח במזיד מוצא ממנה כדי לעמוד לדין ולהיענש. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ״וישלחון סבי קרתה וידברון יתה מתמן ויתנון יתה ביד גאל דמא וימות״. לפי הפשט הפסוק מלמד שזקני העיר, נציגי הרשות, הם האחראים להוציא את הרוצח המזיד מן המקלט ולהעמידו לדין.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור