דְּבָרִים י״ח · ד׳

רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֽוֹ׃

במילים פשוטות

הכתוב מוסיף שיש לתת לכהן ראשית הדגן התירוש והיצהר וראשית גז הצאן. רש״י מבאר ש״ראשית דגנך״ היא תרומה, ולא פירש בה שיעור, אבל רבותינו נתנו בה שיעור: עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד משישים, בינונית אחד מחמישים. חזקוני מבאר על פי רש״י שהבינונית אחד מחמישים, ומפרש שהתרומה הראשונה נקראת ״תרומה גדולה״ על שם שהיא גדולה במידתה על מידות מעשר ראשון ותרומת מעשר. כך הפסוק מוסיף על מתנות הכהונה את התרומה מן היבול ואת ראשית הגז מן הצאן.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ראשית דגנך. זוֹ תְּרוּמָה, וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר, אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָהּ שִׁעוּר - עַיִן יָפָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, עַיִן רָעָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, וְסָמְכוּ עַל הַמִּקְרָא שֶׁלֹּא לִפְחֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"ה) שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים, שִׁשִּׁית הָאֵיפָה חֲצִי סְאָה, כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חֲצִי סְאָה לְכֹר הֲרֵי אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁהַכֹּר שְׁלוֹשִׁים סְאִין (תלמוד ירושלמי תרומות פ"ד):

וראשית גז צאנך. כְּשֶׁאַתָּה גּוֹזֵז צֹאנְךָ בְּכָל שָׁנָה תֵּן מִמֶּנָּה רֵאשִׁית לַכֹּהֵן, וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר, וְרַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָהּ שִׁעוּר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וְכַמָּה צֹאן חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? חָמֵשׁ רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ"ה) וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר רֵאשִׁית גֵּז - שְׁתַּיִם, צֹאנְךָ - אַרְבָּעָה, תִּתֶּן לוֹ - הֲרֵי חֲמִשָּׁה (עי' ספרי וחולין קל"ה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

רֵישׁ עִבוּרָךְ חַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וְרֵישׁ גִזָא דְעָנָךְ תַּפְרֵשׁ לֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ראשית דגנך פרש״‎י בינונית אחד מחמשים וקרא כתיב אחד אחוז מן החמישים תרומה ראשונה נקראת תרומה גדולה על שם שהיא גדולה במדתה על מדות של מעשר ראשון ושל תרומת מעשר, כיצד לאחר שהורמה היא שהיא אחד מן החמישים צריך לנכות את הארבעים ותשע חלקים הנשארים ולעשות מהם חמישים חלקים כדי ליטול מהם חמשה החלקים למעשר ראשון.

וראשית גז צאנך אינו נוהג אלא בארץ כדרבי אלעאי בפרק ראשית הגז.

צאנך פרט לטריפה.

תתן לו שיהא בו כדי מתנה מכאן אמרו נותן לו ביהודה משקל ה׳‎ סלעים שהם עשר בגליל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל