דְּבָרִים י״ח · י״ב

כל עשה אלה. עֹשֶׂה כָּל אֵלֶּה לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כָל עֹשֵׂה אֵלֶּה, אֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן (ספרי):

אֲרֵי מְרָחָק יְיָ כָּל דְיַעְבֵּד אִלֵין וּבְדִיל תּוֹעֲבָתָא הָאִלֵין יְיָ אֱלָהָךְ מְתָרַךְ יָתְהוֹן מִקֳדָמָךְ

מוריש אותם - כי אינם חוששים לדרוש את הקב"ה ואת נביאי האמת, כי סומכין על תועבותיהם המגידים להם ברוח הטומאה.

ובגלל התועבת האלה, מוריש אותם מפניך נמצא שאינן מצילין את דורשיהם ולא יועילו ביום עברה לפיכך תמים תהיה ולא לחזר אחר מעוננים וקוסמים.