דְּבָרִים ט״ו · כ״א

וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

במילים פשוטות

הפסוק דן בבכור בעל מום: ״וכי יהיה בו מום פיסח או עיוור כל מום רע, לא תזבחנו לה׳ אלהיך״. רש״י מבאר את מבנה הפסוק ככלל ופרט וכלל: ״מום״ כלל, ״פיסח או עיוור״ פרט, ״כל מום רע״ חזר וכלל, ומכאן שכל מום שהוא בגלוי ואינו חוזר ומתרפא פוסל את הבכור מהקרבה. אבן עזרא מבאר ש״כל מום רע״ פירושו המומים הנזכרים. הכתוב קובע שבכור שנפל בו מום גלוי וקבוע אינו קרב על גבי המזבח, אך אינו יוצא בכך מקדושתו לגמרי, וכפי שיבואר, הוא נאכל בדרך אחרת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מום. כְּלָל:

פסח או עור. פְּרָט:

כל מום רע. חָזַר וְכָלַל - מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ מוּם הַגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף כָּל מוּם שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר (שם ל"ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵי יְהֵי בֵהּ מוּמָא חֲגִיר אוֹ עֲוִיר כֹּל מוּם בִּישׁ לָא תִכְּסִנֵהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כל מום רע. הנזכרים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כל מום רע להביא נולד בעל מום ממעי אמו.

לא תזבחנו לפי שנאמר להלן לי הוא, שומע אני בין תם בין בעל מום לכך נאמר לא תזבחנו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל