דְּבָרִים ט״ו · י״ז

עבד עולם. יָכוֹל כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּ"לֹ "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כ"ה), הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל (מכילתא שמות כ"א):

ואף לאמתך תעשה כן. הַעֲנֵק לָהּ; יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה הִשְׁוָה הַכָּתוּב אוֹתָהּ, תַּ"לֹ (שמות כ"א) "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד" - עֶבֶד נִרְצָע וְאֵין אָמָה נִרְצַעַת (ספרי):

וְתִסַב יָת מַרְצְעָא וְתִתֵּן בְּאֻדְנֵהּ וּבְדָשָׁא וִיהֵי לָךְ עִבֵד פָּלַח לְעָלָם וְאַף לְאַמְתָךְ תַּעְבֶּד כֵּן

באזנו ובדלת. פירשתיו וטעם להזכיר זה כי אתה חייב לתת לו בצאתו חפשי רק אם לא ירצה לצאת תרצע אזנו:

ואף לאמתך תעשה כן. דבק עם העניק תעניק לו ואם הוא רחוק כמו שלם ישלם אם אין לו ואם שלש אלה ורבים כן כי אין אשה נרצעת:

ואף לאמתך תעשה כן - להענקה.

ונתת באזנו ובדלת הדלת של עץ ונוח לנקוב כנגדו יותר מכנגד האבן.

לְךָ עֶבֶד עוֹלָם. לְפִי שֶׁבְּשֵׁשׁ שָׁנִים אִם יָמוּת הָרַב יַשְׁלִים לִפְנֵי בְּנוֹ, בַּעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל רְצִיעָה לְךָ הוּא שֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד עוֹלָם וְלֹא לְבִנְךָ.