רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הכה תכה. אִם אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲמִיתָם בַּמִּיתָה הַכְּתוּבָה בָּהֶם, הֲמִיתֵם בְּאַחֶרֶת (ספרי; בבא מציעא ל"א):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
דְּבָרִים י״ג · ט״ז
הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הפסוק מצווה להכות את יושבי העיר ההיא לפי חרב, להחרים אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה. רש״י מדייק מן הכפילות ״הכה תכה״ שאם אינך יכול להמיתם במיתה הכתובה בהם, המיתם באחרת. לפי הפשט, הפסוק קובע את דין עיר הנידחת, שיושביה נענשים והעיר וכל שללה נחרמים. חומרת הדין נובעת מכך שהעיר כולה נמשכה אחר עבודה זרה, וההחרמה כוללת את הרכוש והבהמות כדי לבער את הרע לחלוטין. הכתוב מדגיש שאין להותיר שריד מן הרעה שנתפשטה בעיר.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2מִמְחָא תִמְחֵי יָת יָתְבֵי קַרְתָּא הַהִיא לְפִתְגַם דְחָרֶב גַמַר יָתַהּ וְיָת כָּל דִי בַהּ וְיָת בְּעִירַהּ לְפִתְגַם דְחָרֶב
Onkelos Deuteronomy