לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃

הכתוב חוזר ומזהיר שלא לאכול את הדם, אלא לשופכו על הארץ כמים. רש״י מבאר שאזהרה זו היא לדם התמצית, כלומר הדם הזב לאט לאחר שיצא דם הנפש. כך הפסוק, אף שכבר הוזכר איסור הדם, שב ומדגישו, ומן הכפילות לומדים חכמים לרבות סוגים שונים של דם באיסור. הדגשה חוזרת זו מלמדת על חומרת האיסור ועל הצורך להתרחק מכל סוגי הדם, ולא רק מן הדם העיקרי.