דְּבָרִים י״א · י״ג

והיה אם שמע. וְהָיָה מוּסָב עַל הָאָמוּר לְמַעְלָה, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:

והיה אם שמע תשמעו. אִם שָׁמֹעַ בַּיָּשָׁן תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ, וְכֵן "אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח" (דברים ח') - אִם הִתְחַלְתָּ לִשְׁכֹּחַ סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח כֻּלָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּמְגִלָּה אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ:

מצוה אתכם היום. שֶׁיִּהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ שְׁמַעְתֶּם בּוֹ בַיּוֹם (ספרי):

לאהבה את ה'. שֶׁלֹּא תֹאמַר הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַב, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא (שם):

ולעבדו בכל לבבכם. עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹ הִיא תְפִלָּה, שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא" (דניאל ו'), וְכִי יֵשׁ פֻּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא עַל שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ וְגוֹ'"; וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהילים קמ"א) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ":

בכל לבבכם ובכל נפשכם. וַהֲלֹא כְּבָר הִזְהִיר "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו'), אֶלָּא אַזְהָרָה לַיָּחִיד, אַזְהָרָה לַצִּבּוּר (ספרי):

וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְפִקוּדַי דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן וּלְמִפְלַח קֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבְּכוֹן וּבְכָל נַפְשְׁכוֹן

והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר - (אם שמעת בישן תשמע בחדש וכן אם שכח תשכח התחלת לשכח סופך שתשכח. כך שנויה באגדת שמואל במגלת חסידים מצאו כתוב: אם תעזבנו יום יומים תעזבך. משל לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורי ופגעו זה בזה בחדא משכונא והסיחו זה עם זה ופרשו זה מזה, זה הולך מיל וזה הולך מיל נמצא זה רחוק מזה שני מילין. תוספת).

והיה אם שמוע תשמעו - ונתתי מטר - ותאכלו לשובע בלא טורח, ואם לאו - ועצר את השמים ולא יהיה מטר.

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, אִם תִּשְׁמְעוּ בַּיָּשָׁן תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ, כִּי כָּךְ אָמְרוּ רז״ל (אבות ד ב) שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה וּשְׁמִיעָה גּוֹרֶרֶת שְׁמִיעָה, דְּהַיְנוּ מִן הַיָּשָׁן אֶל הֶחָדָשׁ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם״, וְלֹא נֶאֱמַר ״וּבְכָל מְאֹדְכֶם״, לְפִי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, מִדְּקָאָמַר יֵשׁ לְךָ אָדָם שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁדָּבָר זֶה בִּלְתִּי מָצוּי כִּי אִם בְּאָדָם אֶחָד אוֹ מְתֵי מִסְפָּר שֶׁבָּטְלָה דַּעְתָּם אֵצֶל כָּל אָדָם אֲבָל לֹא בַּצִּבּוּר, כִּי לֹא שָׁכִיחַ הַדָּבָר שֶׁרַבִּים יַסְכִּימוּ עַל דֵּעָה נִפְסֶדֶת זוֹ. וּלְפִי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״ בְּכָל מִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, הֲרֵי פָּרָשָׁה זוֹ מְדַבֶּרֶת מִזְּמַן קַבָּלַת הַשָּׂכָר, וְהוּא עֵת דּוֹדִים, וְאֵין שַׁיֶּכֶת הַבְּרָכָה שֶׁעַל הָרָעָה לְכָאן, כִּי אֵינָהּ כְּפִי הַזְּמַן אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בּוֹ. וְעוֹד נִרְאֶה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁיַּעֲבֹד ה׳ בְּכָל מִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לוֹ אֲפִלּוּ בִּזְמַן קַבָּלַת הָרַע, לְפִי שֶׁדָּבָר זֶה כְּבָר אָמוּר הוּא בְּפָרָשָׁה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳, וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁצֹּאן אֹבְדוֹת יִהְיוּ מִכָּל מָקוֹם יַעַבְדוּ אֶת ה׳ עַל כָּל פָּנִים וְיָשִׂימוּ דְּבָרָיו עַל לִבָּם. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י (יא יח). וְאִם כֵּן עִנְיָן זֶה אָמוּר בְּפֵרוּשׁ, לְכָךְ לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וּבְכָל מְאֹדְכֶם״.

וְנֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה בִּלְשׁוֹן רַבִּים חוּץ מִן ״וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״, כִּי כָּךְ נֶאֱמַר (שמות כג כה): ״וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ״, שֶׁפֵּרְשׁוּ הָרִאשׁוֹנִים כִּי עֲבוֹדַת ה׳ טוֹבָה יוֹתֵר בְּצִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לו ה): ״הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס״, אֲבָל הָאֲכִילָה טוֹבָה יוֹתֵר כְּשֶׁכָּל אֶחָד אוֹכֵל פִּתּוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא יַרְבֶּה בִּסְעוּדַת מֵרֵעִים. עַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן: ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וְגוֹ׳, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״, כִּי טוֹב הוּא בִּזְמַן שֶׁכָּל אֶחָד מְאַסֵּף דְּגָנוֹ לְעַצְמוֹ, וְכֵן כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״, כִּי כָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֵינָן שַׁיָּכִים לוֹמַר עַל הַכְּלָל.

וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר אִם תִּהְיֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל:) שֶׁלֹּא שִׁבַּח שְׁלֹמֹה אֶלָּא שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, אֲבָל שְׁאָר שְׂמָחוֹת עֲלֵיהֶם אָמַר (קהלת ב:ב) ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״, וְכָפַל לוֹמַר שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה.) בְּפָסוּק (דניאל ב:כא) ״יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין״ שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִם שָׁמוֹעַ״ פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לֵב שׁוֹמֵעַ, ״תִּשְׁמְעוּ״.

לְאַהֲבָה וְגוֹ׳ וּלְעָבְדוֹ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם יֹאהֲבוּ ה׳ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבָם וְגוֹ׳ יִזְכּוּ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִירְךָ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הָעִקָּר שֶׁהוּא שְׂכַר עוֹלָם הַנִּצְחִי וְהַקַּיָּם. גַּם רָמַז שֶׁהֲגַם שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הוּא בִּכְלַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת (מועד קטן כח:), אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּעַבְדוּ ה׳ כַּמִּצְטָרֵךְ אֵין הַמַּזָּל שׁוֹלֵט בָּהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׂבְּעוּ גַּם מִטּוּב הַגַּשְׁמִי.

בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְלֹא אָמַר ״בְּכָל מְאֹדְכֶם״ כְּסֵדֶר שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת שְׁמַע (דברים ו:ה), לְפִי שֶׁפָּרָשַׁת שְׁמַע נֶאֶמְרָה בְּלָשׁוֹן יָחִיד וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּמָּצֵא יָחִיד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִנַּפְשׁוֹ, אֲבָל כְּלָלוּת הַצִּבּוּר שֶׁעִמָּהֶם מְדַבֵּר מִן הַנִּמְנָע שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מָמוֹנָם חָבִיב מִנַּפְשָׁם, כִּי כָל אֲשֶׁר לְאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ״בְּכָל נַפְשְׁכֶם״ מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל מְאֹדָם.