דְּבָרִים י״א · י״א

ארץ הרים ובקעת. מְשֻׁבָּח הָהָר מִן הַמִּישׁוֹר, שֶׁהַמִּישׁוֹר בְּבֵית כֹּר אַתָּה זוֹרֵעַ כֹּר, אֲבָל הָהָר בֵּית כֹּר מִמֶּנּוּ חֲמֵשֶׁת כֹּרִין - אַרְבָּעָה מֵאַרְבָּעָה שִׁפּוּעָיו וְאֶחָד בְּרֹאשׁוֹ:

ובקעת. הֵן מִישׁוֹר:

וְאַרְעָא דִי אַתּוּן עָבְרִין תַּמָן לְמֵירְתַהּ אֲרַע טוּרִין וּבִקְעָן לִּמְטַּר שְׁמַיָא תִּשְׁתֵּי מַיָא

ארץ הרים ובקעת ואין אדם יכול להשקותה מן הנהרות ולפי שאתם צריכים לי ע״‎י גשמים בעתם הזהרו במצותי כדי שאתן לכם גשמיכם בעתם.

וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״כִּי הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, מַה מָקוֹם לַחְזוֹר לוֹמַר ״וְהָאָרֶץ״, כֵּיוָן שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּא גָּמְרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם? וְנִרְאֶה כִּי שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי מִתְּחִלָּה הִזְכִּיר שֶׁבַח הָאָרֶץ בְּאָמְרוֹ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְגָמַר אוֹמֶר כִּי הָאָרֶץ וְגוֹ׳ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם מְשֻׁבַּחַת בְּפֵרוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב ״כְּגַן ה׳ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ (בראשית יג:י), לֹא כְּשִׁעוּר זֶה לְבַד הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ נוֹתֵן. וְעוֹד יֵשׁ גְּרִיעוּת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר תִּזְרַע וְגוֹ׳ וְהִשְׁקִיתָ וְגוֹ׳, וְגָמַר אוֹמֶר וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם וְגוֹ׳ לִמְטַר הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳.