דְּבָרִים א׳ · ל״א

וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־אִ֖ישׁ אֶת־בְּנ֑וֹ בְּכׇל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃

במילים פשוטות

משה ממשיך: ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך ה׳ אלוהיך כאשר יישא איש את בנו, בכל הדרך אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה. רש״י מבאר שהפסוק מוסב על הפסוק הקודם - כשם שעשה ה׳ עם ישראל במצרים, כך עשה גם במדבר, שנשא אותם באהבה. ״כאשר יישא איש את בנו״ - כמו שביאר רש״י אצל מסע מלאך האלוהים ההולך לפני מחנה ישראל. אונקלוס מתרגם ״כמא די מסובר גברא ית ברה״, כשם שנושא אדם את בנו. הפסוק ממשיל את השגחת ה׳ על ישראל לאב הנושא את בנו בדרך, ומזכיר את ההנהגה האוהבת לאורך כל המסע.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ובמדבר אשר ראית. מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ - ככל אשר עשה אתכם במצרים, וְעָשָׂה אַף במדבר אשר ראית אשר נשאך וגו':

כאשר ישא איש את בנו. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'" (שמות י"ד) מָשָׁל לִמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ לְפָנָיו, בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ, וְכוּ':

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְמַדְבְּרָא דִי חֲזֵיתָא דִי סוֹבְרָךְ יְיָ אֱלָהָךְ כְּמָא דִי מִסוֹבַר גַבְרָא יָת בְּרֵהּ בְּכָל אָרְחָא דִי הַלֶכְתּוּן עַד מֵיתֵיכוֹן עַד אַתְרָא הָדֵין

מקור: ספריא · נחלת הכלל