דְּבָרִים א׳ · י״ח

את כל הדברים אשר תעשון. אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת (שם):

וּפַקֵדִית יָתְכוֹן בְּעִדָנָא הַהִיא יָת כָּל פִּתְגָמַיָא דִי תַעְבְּדוּן

אשר תעשון. הם החוקים והמשפטי' שהורום:

ואצוה אתכם בעת ההיא וגו׳‎ לא בשביל ללמוד תורה נתעכבתם מ״‎ם שנה שהרי בשעה קלה למדתי את כל התורה לכם רק בעונותיכם נתעכבתם.

וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֵלּוּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁבֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְהֵם בְּסִפְרֵי, זְכָרָם הָרְאֵ״ם, וּמִכְּלָלָם הוּא שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם לִזְכוּת וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה. וְנִרְאֶה שֶׁעַל זֶה אָמַר: ״וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן״, וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא, וּכְאִלּוּ אָמַר: ״וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן בָּעֵת הַהִיא״, אוֹ ״בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו״. וְעַל זֶה הֶאֱשִׁימָם הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ישעיה א כא): ״מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים״, כִּי בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מַלִּינִין הַחוֹבָה, וְגוֹמְרִין לְאַלְתַּר הַזְּכוּת, וְהֵם הֶחֱלִיפוּ הַשִּׁטָּה, ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״, אִם הָיָה נִרְאֶה לָהֶם שֶׁהוּא צַדִּיק בְּדִינוֹ אָז ״יָלִין בָּהּ״, הָיוּ מַלִּינִין הַזְּכוּת אוּלַי יִמְצְאוּ לוֹ חוֹבָה, ״וְעַתָּה מְרַצְּחִים״, אִם הָיָה נִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ יוֹם לְחוֹבָה, אָז ״וְעַתָּה״ תֵּכֶף בְּלֹא לִינָה הָיוּ מוּכָנִים לְרָצְחוֹ וְלִגְמֹר דִּינוֹ לְחוֹבָה.

וַעֲדַיִן קָשֶׁה לִי עַל פֵּרוּשׁ זֶה, לָמָּה אָמַר ״וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וָאֲצַוֶּה אֶת שׁוֹפְטֵיכֶם״. וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב זֶה עַל דֶּרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ (בסנהדרין ח.) שֶׁדָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִיבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו״, הַיְינוּ וּשְׁמַעְתִּיו מִפִּי הַגְּבוּרָה. וְנָכוֹן הוּא, כִּי אֵיךְ יִתְלֶה מֹשֶׁה אִישׁ עָנָו בְּעַצְמוֹ, וַעֲדַיִן לֹא הִזְכִּיר מֹשֶׁה שֶׁאַחַר שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי הַגְּבוּרָה יָשִׁיב לָהֶם מַה דְּבַר ה׳. וְנִרְאֶה שֶׁעַל זֶה אָמַר ״וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן״, וּמִקְרָא זֶה מְחֻבָּר אֶשְׁלְמַעְלָה, כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִיבוּן אֵלַי, וַאֲנִי אִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה וּשְׁמַעְתִּיו, וְאַחַר שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַגְּבוּרָה - ״וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר אָשִׁיב לָכֶם תְּשׁוּבָה תֵּכֶף בְּלִי אִחוּר, אֶלָּא ״בָּעֵת הַהִיא״ אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנִּי אָשִׁיב לָכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. וְאַל תַּחְשְׁבוּ, מִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת אַגִּיעַ לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ דְּבַר הֲלָכָה, וְאוּלַי עַל יְדֵי זֶה יָבוֹאוּ לִידֵי עִנּוּי הַדִּין, אֶלָּא תֵּכֶף ״בָּעֵת הַהִיא״ אָשִׁיב שׁוֹאֲלִי דָּבָר כִּי כָּךְ מֻבְטָחַנִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט ח): ״עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה׳ לָכֶם״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ מֻבְטָח שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה״, אַל תֵּלְכוּ מִכָּאן אֶלָּא עִמְדוּ פֹּה וְתֵכֶף אֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה׳. וְעַל זֶה אָמַר ״וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא״ וְגוֹ׳, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.