דָּנִיֵּאל ד׳ · י״ב

ברם - אך עיקר שרשו בארץ עזבו ויעמוד בין העשבים ובין הדשאים, כמו: אסור בנחושתים.

ובטל יצטבע - ירוה.

ברם. אבל עיקר שרשיו הניחו בארץ ויהיה אסור ומקושר בקשורי ברזל ונחושת בעשב של השדה לבל יזוז ממקומו:

יצטבע. יתכבס בטל השמים:

ועם חיותא. עם החיות יהיה חלקו בעשב השדה לאכול בהם חלק כחלק:

ברם, רק עיקר שרשו ישאר בארץ, ובכבלי ברזל ונחשת, בעשב השדה, ובטל השמים יטבול, ועם החיות חלקו בעשב הארץ, אחר שבא משל האילן נעתק החזון אל הפתרון, בענין שהיה חלום שנפתר תוך חלום, שאסירת הכבלים לא יצדק על האילן רק על פרא אדם ואיש משוגע, ואכילת העשב וטיבול הטל יצדק רק על החיה, זה פתרון החלום, שאחר שנפלה עליו חולי השחורה ונעשה פרא אדם והזיק את כל סביביו ורצה לברוח אל היער בודאי התאמצו לעכבו ואסרו אותו בכבלי ברזל כדרך שאוסרים המשוגעים הפראים ועז"א ובאסור די פרזל ונחש, ואח"כ ראו הרופאים שנעשה בהמה ורוצה לאכול עשב השדה, ונתנו לו עשב בביתו, ועז"א בדתאה די ברא, ואח"ז ראו שרוצה לרחוץ בטל השמים, והביאו לו טל לטבול ולרחוץ בו, ועז"א ובטל שמיא יצטבע, וכ"ז לא הועיל עד שהניחו אותו לברוח אל המדבר ולאכול עשב ביחד עם החיות, ועז"א ועם חיותא חלקיה: