(וישב) [וְיָשֵׂ֧ם] ׀ פָּנָ֛יו לְאִיִּ֖ים וְלָכַ֣ד רַבִּ֑ים וְהִשְׁבִּ֨ית קָצִ֤ין חֶרְפָּתוֹ֙ ל֔וֹ בִּלְתִּ֥י חֶרְפָּת֖וֹ יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃

וישב - הקצין שהיה מחרף ישיב גמולו בראש, שיעלה לו כמו: חרפתו לא יותר.

וישב. פניו אח״ז יחזור פניו ללכת למלחמה על איי הים וילכוד רבים מהם:

והשבית קצין. אח״ז ישבית שר העולם את חרפתו אשר חרף כלפי מעלה ויתן החרפה עליו כאשר יאמר למטה:

בלתי חרפתו. לבד גמול עונש החרוף ישיב לו גמול עונש יתר פשעיו יהיה שמור לו אחר המיתה:

והשבית. ויבטל:

קצין. שר ומושל כמו קצין תהיה לנו (ישעיה ב):

וישם, אח"כ שם אנטיכיוס את פניו לאיים ולכד עוד הרבה איים שהיו בעלי ברית הרומיים, וגם נכנס באיי ארץ יון והתגרה בזה מלחמה עם הרומיים בעצת אניבאל שהסיתו לזה, והשבית קצין, ואז הקצין שמינו הרומיים על הארץ שם, נצח אותו במלחמותיו, ועז"א שהקצין (לוציאוס ספיציא) שר הרומיים, השבית חרפתו, ע"י שהכה אותו במלחמה, בלתי חרפתו ישיב לו, שכאשר שלח לבקש שלום מאת הרומיים, השיב שר הרומיים שהרומיים לא ירך לבבם עת יתנצחו ולא ירום לבבם עת ינצחו, ושגם עתה לא יבקשו ממנו רק מה שבקשו קודם שנצחו, והוא שיסתלק ממשלתו בחלק גדול מסוריען ושישיב הוצאות המלחמה י"ב אלף טאלענטע בי"ב שנים, וז"ש שלא בקשו לקחת כל מלכותו רק להשיב לו חרפתו ולא יותר: