דָּנִיֵּאל א׳ · י״ז

וְהַיְלָדִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכׇל־סֵ֣פֶר וְחׇכְמָ֑ה וְדָנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכׇל־חָז֖וֹן וַחֲלֹמֽוֹת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דָּנִיֵּאל א׳ י״ז נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הי״ז בפרק א׳ בדָּנִיֵּאל, מתוך 21 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והילדים - טעם ארבעתם, שהיו שוים בכל חכמה רק דניאל הוסיף עליהם שהיה מבין בכל חזון ופתרון חלומות, כי הוא לבדו היה נביא ולא השלשה.

Ibn Ezra on Daniel - Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ארבעתם. הם דניאל חנניה מישאל ועזריה:

מדע והשכל. ידיעה בהם ולהשכיל עוד מוצא דבר:

בכל ספר. מכתב ולשון כל עם ועם ובכל מיני חכמה:

ודניאל. ויותר עליהם דניאל שהיה מבין בכל חזון וחלומות ר״ל לדעת פתרון חלומות:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חזון. ראיית החלום והוא כפל ענין במ״ש:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והילדים, כפי הכנתם כן חל עליהם השפע האלהית, שהילדים ארבעתם שהושוו בפרישות ממאכלות אסורות, כן הושוו במדע והשכל יותר על הילדים שהתגאלו מפת בג המלך, ודניאל שעלה עליהם במסירת נפש זכה לרוח אלהים קדושים. מדע והשכל, שיעורו, מדע בכל ספר והשכל בכל חכמה, שמדע נופל על דברים המושגים ע"י החוש או במופתי הדעת, וזה בכל ספר מספרי המדע השמושית, כמו חכמת הטבע והרפואה וכדומה, אבל בחכמה שייך יותר לשון השכל, כמ"ש בפי' משלי שהחכמה לא תושג ע"י מופתי הדעת רק על ידי השכל, שהוא כח חד להשכיל עניני חכמה, ודניאל הבין בכל חזון וחלומות, ר"ל כי יש פותרי חלומות ע"י תגבורת כח המשער והם לא יבינו כל, רק מקצת חלומות, אבל דניאל הבין ע"י שפע רוח הקודש ועי"כ הבין בכולם מבלי הבדל, ולא רק מקצת החלום רק כולו בשלימות, שזה היה מעלת יוסף ודניאל ודומיהם שצפו ברוח אלהים, והחלום הוא בלא מחזה, והחזיון יראה איזה מחזה, כמו הצלם של נבוכדנצר ודומיהם, והחזון יהיה גם בהקיץ בגבור המדמה:

Malbim on Daniel -- Wikisource