תַּחַת אָוֶן. שֶׁנִּמְצָא בְיִשְׂרָאֵל.
רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן. שֶׁעוֹמְדִים בְּגָלוּי וּמְחַבְּלִים אֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְהִתְכַּנְּעָם לְפָנֶיךָ, יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת וְגוֹ׳, הַכֹּל כְּתַרְגּוּמוֹ.
כַּד פְּלָחוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְטַעֲוָתָא מְסַרְתִּינוּן בְּיַד כּוּשָׁן חַיָבָא וְכַד תָּבוּ לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא עֲבָדֵית לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן וּפְרַקְתִּינוּן מִיַד מִדְיָנָאֵי עַל יַד גִדְעוֹן בַר יוֹאָשׁ:
תחת און. בעבור האון ראיתי אהלי כושן רשעתים עומדים בארצות ישראל למשול בהם כאומר לא מקוצר יד לא הושיע למו כ״א בגמול העון הניחם בידו:
ירגזון יריעות ארץ מדין. ר״ל כי הלא בקראם אליו ירגזון יריעות ארץ מדין וזהו בימי גדעון שבא ביניהם חרדה והרגו זה את זה כמ״ש בשופטים:
תחת. בעבור:
און. ענין שקר ודבר שאינו הגון:
ירגזון. ענין חרדה יריעות. ר״ל יריעות האוהל:
תחת, עתה מתחיל לפרש מ"ש אלוה מתימן יבא, שהוא מה שיהיה כשיבא עת הגאולה, שאז ינוסס נס להתנוסס בנסים ונפלאות למעלה מדרך הטבע, ומצייר התחלת הנפלאות מה שיאמר לאשר בחשך הגלו דהיינו שעשרת השבטים שהגלו מעבר לנהרי כוש ישובו לבצרון, כמ"ש מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי, ואז יתחיל און ושבר לבני כוש שהם סמוכים אל הנדחים האלה, ומשם יצאו עשרת השבטים להלחם עם אומת ישמעאל, כי דרך ארצות ישמעאל ישובו לארצם, ועל זה אמר תחת און ראיתי אהלי כושן, בעת שאהלי הכושים יהיו תחת און ושבר, אז ירגזון יריעות ארץ מדין, (שארץ הישמעאלים קורא ארץ מדין, כי ישמעאלים נקראים מדינים, כמ"ש ויעברו אנשים מדינים וימכרו את יוסף לישמעאלים וכו' והמדינים מכרו אותו, וכן (שופטים סי' ח') אמר על מדין כי ישמעאלים הם), היינו שירגזו ארצות בני ישמעאל כי במלחמות תנופה ילחמו בם:
