חֲבַקּוּק ג׳ · ו׳

עָמַ֣ד ׀ וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ. הִמְתִּין לְדַקְדֵּק בְּדִין דּוֹר הַמַּבּוּל, לִמְדֹּד לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וּמָדַד ״עוֹמֵד״, כִּדְאַמְרִינַן: ״נִצָּב ה׳ וְעוֹמֵד לָדִין עַמִּים״ (ישעיהו ג:יג), מַמְתִּין וּמְדַקְדֵּק בְּדִינָם.

וַיְמֹדֶד אֶרֶץ. בְּרוֹתְחִים קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִים נִדּוֹנוּ.

רָאָה. בְּדוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שָׂפָה אַחַת בָּאוּ כֻּלָּם בְּעֵצָה, כְּדִכְתִיב: ״וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת״ (בראשית יא:א).

וַיַּתֵּר גּוֹיִם. הִקְפִּיצָם לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן, כִּדְאַמְרִינַן: ״וְיַתֵּר מִמְּקוֹמוֹ״ (איוב לז:א), ״לְנַתֵּר בָּהֶם״ (ויקרא יא:כא).

הַרְרֵי עַד. שָׂרֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ. הֶרְאָה לָהֶם שֶׁכָּל מַהֲלָכוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁלּוֹ הוּא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אִתְגְלֵי וְאֲזִיעַ אַרְעָא וְאַיְתֵי מַבּוּלָא עַל עַם דָרָא דַעֲבָרוּ עַל מֵימְרֵיהּ וְאַף בְּתִנְיָתָא כַּד חָבוּ קֳדָמוֹהִי בְּחוֹבֵיהוֹן כֵּן בַּלְבְּלִינוּן לְעַמְמַיָא וְאִתְפְּרָקוּ טוּרַיָא דְמִלְקָדְמִין מָכָא רָמָתָא דְמִן עַלְמָא גְבוּרַת עַלְמָא דִילֵיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

עמד וימודד ארץ. כאשר עמד הארון בארץ כבשו אותה וחלקוה לשבטים במדה בחבל:

ראה. כאשר הארון שם עינו בארץ היה מעתיק את הכנענים לגרשם מארצם:

ויתפוצצו. ההרים הקבועים מעולם היו מתפוצצים ומשתברים והושפלו הגבעות הקבועות מימות העולם ר״ל שרי הכנענים כרעו ונפלו:

הליכות עולם לו. ד״ל וזהו היה לפי שכל מוליכי ומנהיגי העולם שרי מעלה ושרי מטה המה הכל של המקום ב״ה לעשות בהם כרצונו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויתר. ענין דלוג והעתק כמו ויתר ממקומו (איוב לז):

ויתפוצצו. ענין הפיזור עם השבר והריצוץ וכן ככלי יוצר תנפצם (תהילים ב׳:ט׳):

עד. עניינו כמו עולם:

שחו. ענין השפלה כמו וישח אדם (ישעיה ב):

הליכות. ענין הנהגה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

עמד, (עתה מפרש מ"ש פעלך בקרב שנים תודיע), עת שיעמוד העוז ההוא ויתעורר להנהיג הנהגה נסיית בהשגחה גלויה, אז וימודד ארץ, יחליף גבולי הממלכות להקים מלכין ולהעדה מלכין, וימודד גבולות ארץ לחלקם בחבל לכובשי ארצות, ראה, ר"ל עת שלא יעצים עיניו רק יראה וישגיח, אז ויתר גוים, ינתרם ממקומם ויוליכם בשבי, ואז יתפוצצו הררי עד וישחו גבעות עולם, שהוא משל אל הורדת התקיפים והעריצים והאיתנים מוסדי ארץ מכסאותם ומארצותם, ואז פעלו בקרב שנים יודיע, כי אז יראו כולם כי הליכות עולם לו, שההנהגת העולם ותהלוכותיו מיוחסת לה' בעצמו ואל השגחתו הפרטיית לא אל כוכבי השמים וכסיליהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל