רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי. לְבֶן לֵוִי הַמְּנַצֵּחַ בַּשִּׁיר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אַנְעִים לוֹ בִּנְגִינוֹתַי, וְהַלֵּוִי יִתֵּן קוֹל כְּנֶגְדּוֹ בִּכְלֵי הַשִּׁיר.
לַמְנַצֵּחַ. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (עזרא ג:ח) ״וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת וְגוֹמֵר״.
בִּנְגִינוֹתָי. הוּא לְשׁוֹן נְעִימוֹת קוֹל לְהָרִים וּלְהַשְׁפִּיל, אורגנידור״ש בְּלַעַ״ז.
