עוֹד אַחַת מְעַט הִיא. מִשֶּׁתִּכְלֶה מַלְכוּת פָּרַס זוֹ הַמּוֹשֶׁלֶת עֲלֵיכֶם, עוֹד אַחַת תָּקוּם לִמְשֹׁל עֲלֵיכֶם לְהָצֵר לָכֶם, מִן מַלְכוּת יָוָן, וּמְעַט יְהֵא זְמַן מֶמְשַׁלְתָּהּ.
וַאֲנִי מַרְעִישׁ. בְּנִסִּים הַנַּעֲשִׂים לִבְנֵי חַשְׁמוֹנַאי.
אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. וְיָבִינוּ שֶׁשְּׁכִינָתִי שׁוֹרָה בְּבַיִת זֶה, וְיָבִיאוּ תְּשׁוּרַת זָהָב וָכֶסֶף, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן.
אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד חֲדָא זְעֵירָא הִיא וַאֲנָא מְזִיעַ יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא וְיַת יַמָא וְיַת יַבֶּשְׁתָּא:
כי עוד אחת - פליאה אעשה.
מעט היא - בעיני לעשותה, או למעט ימים תהיה.
כי כה. אשר כה אמר ה׳ עוד אחת ר״ל מלבד הבית הנחרב עוד תבנה ותכונן בית אחד וזהו הבית השני:
מעט היא. אבל מעט מן הזמן תתקיים:
ואני מרעיש. ר״ל אביא חורבן על הבית כאלו כוכבי שמים ממסלותם ילחמו בהם ומלכי הארץ יתאספו לבוא עליהם:
ואת הים ואת החרבה. ר״ל הרבה גדודים יבואו עליהם ובדרך ים ובדרך יבשה והם יחריבוה:
החרבה. היבשה וכן אל החרבה (יהושע ד):
כי כה אמר ה' צבאות עוד אחת מעט היא. שיעור הכתוב מעט היא עוד אחת. רוחי העומדת בתוככם היא מעט עתה ואין בכחה לפעול גדולות ולהרעיש ברעש גדול, ולכן צריך עוד אחת, ר"ל עוד רוח אחת, היינו תוספת הרוח, ע"י שהעם יתלבשו רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה', שעי"ז יתוסף הרוח ויהיה לרוח ורעש גדול, אשר ירעיש בו את השמים ואת הארץ, והמליצה בזה, שרוחו עומדת היא רוח הנבואה ששב עתה אל האומה ועמדו מבניהם נביאים האחרונים שנבאו ברוח ה', רק היא מעט, כי הדור אינו זכאי שתתמיד הנבואה ורוה"ק, וצריך עוד רוח אחת שילוה אליה מטוב המעשים, ואז ירעיש את השמים היינו כל סדרי הטבע כי יתן אותות ומופתים בשמים ובארץ בים וביבשה:
