חַגַּי ב׳ · י״ג

אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ. מֵת עַצְמוֹ.

יִטְמָא. שֶׁהַמֵּת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, וַחֲמִישִׁי לְטֻמְאַת שֶׁרֶץ, רְבִיעִי הוּא לְטֻמְאַת מֵת.

וַאֲמַר חַגַי אִם יִקְרֵיב טְמֵא נַפְשָׁא בְּכָל אִלֵין הֲיִסְתָּאֵב וְאָתִיבוּ כַהֲנַיָא וַאֲמָרוּ יִסְתָּאָב:

ויאמר - טעם בכל אלה באחד מאלה, כמו בן אתונות ורבים כמוהו: ויקבר בערי גלעד.

ויאמר חגי. הוסיף לנסותם אם יודעים הם עכ״פ שהשלישי טמא ואמר אם טמא נפש יגע בכל אלה ר״ל אם סדר הנגיעות האלה יהיה ע״י טומאת מת שהוא אבי אבות הטומאה ונעשה הכנף אב הטומאה והלחם ראשון והנזיד שני והיין וכו׳ שלישי:

ויאמרו יטמא. ידעו מזה שיש טומאה בשלישי:

ויאמר חגי אם יגע טמא נפש שהוא טמא מת.

בכל אלה אם מקבל טומאה. וע"ז ענו כדין שמקבל טומאה: