חַגַּי ב׳ · א׳

בַּשְּׁבִיעִ֕י בְּעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפרק נפתח בתיארוך חדש: בשביעי בעשרים ואחד לחודש היה דבר ה׳ ביד חגי הנביא. אבן עזרא ומצודת דוד מבארים שניהם בקצרה ש״בשביעי״ פירושו בחודש השביעי. התאריך אינו מקרי: כ״א בתשרי הוא היום השביעי של סוכות, יום הושענא רבה, מועד שבו העם מתאסף בירושלים. הנבואה נאמרת אפוא בזמן שבו קל להשמיעה לרבים, וכשלושה שבועות בלבד אחרי שהחלה המלאכה בכ״ד באלול, כלומר בדיוק ברגע שבו כבר אפשר לראות את גודלו האמיתי של הבניין המתהווה.

מבוסס על אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור