וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃

וירא חם אבי כנען. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים כְּנַעַן רָאָה וְהִגִּיד לְאָבִיו, לְכָךְ הֻזְכַּר עַל הַדָּבָר וְנִתְקַלֵּל (ב"ר):

וירא את ערות אביו. יֵשׁ אוֹמְרִים סֵרְסוֹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְבָעוֹ (סנה' ע'):

וַחֲזָא חָם אֲבוּהִי דִּכְנַעַן יָת עֶרְיְתָא דַּאֲבוּהִי וְחַוֵּי לִתְרֵין אֲחוֹהִי בְּשׁוּקָא

וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו. רָאָה בִּזָּיוֹן שֶׁעָשָׂה לוֹ כְּנַעַן בְּנוֹ וְהוּא הַסֵּרוּס (סנהדרין ע.), כְּדִבְרֵי קְצָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכָתַב בְּרוּסִי הַכַּלְדָּיִי (בראשית ו:ט) שֶׁסֵּרְסוֹ עַל יְדֵי כִּשּׁוּף. וְהוּא בְּרִשְׁעוֹ רָאָה וְלֹא מִחָה. כִּי אָמְנָם הַקָּלוֹן יִקָּרֵא עֶרְוָה, כְּאָמְרוֹ "וְעֶרְוַת מַלְכָּא לָא אֲרִיךְ לָנָא לְמֶחֱזֵי" (עזרא ד:יד), וְכֵן "עֶרְוַת דָּבָר" יֵאָמֵר עַל דָּבָר מְגֻנֶּה (דברים כג:טו).

וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ. שֶׁשָּׂמַח עַל פְּעֻלַּת בְּנוֹ:

ויגד לשני אחיו ויאמר אין כתיב כאן אלא ויגד ללמדך שהגיד להם הטעם על מה סרסו. אמר ר׳‎ יעקב בר זבדי מה טעם עבד כנעני יוצא בשן ועין מהכא וירא ויגד.