וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃

בעשירי נראו ראשי ההרים. זֶה אָב, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְמַרְחֶשְׁוָן שֶׁהִתְחִיל הַגֶּשֶׁם. וְאִם תֹּאמַר הוּא אֱלוּל, וַעֲשִׂירִי לְכִסְלֵו שֶׁפָּסַק הַגֶּשֶׁם, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי סִיוָן, וְהוּא שְׁבִיעִי לַהַפְסָקָה - אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, עַל כָּרְחֲךָ שְׁבִיעִי אִי אַתָּה מוֹנֶה אֶלָּא לַהַפְסָקָה, שֶׁהֲרֵי לֹא כָלוּ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל יְרִידַת גְּשָׁמִים, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שֶׁל תִּגְבֹּרֶת הַמַּיִם עַד אֶחָד בְּסִיוָן; וְאִם אַתָּה אוֹמֵר שְׁבִיעִי לַיְרִידָה, אֵין זֶה סִיוָן, וְהָעֲשִׂירִי אִי אֶפְשָׁר לִמְנוֹת אֶלָּא לַיְרִידָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר לַהַפְסָקָה וְהוּא אֱלוּל, אִי אַתָּה מוֹצֵא בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ; שֶׁהֲרֵי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם מִשֶׁנִּרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים שִׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב וְכ"א יוֹם הוֹחִיל בִּשְׁלִיחוּת הַיּוֹנָה, הֲרֵי שִׁשִּׁים יוֹם מִשֶּׁנִּרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים עַד שֶׁחָרְבוּ פְנֵי הָאֲדָמָה. וְאִם תֹּאמַר בֶּאֱלוּל נִרְאוּ, נִמְצָא שֶׁחָרְבוּ בְּמַרְחֶשְׁוָן וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ רִאשׁוֹן, וְאֵין זֶה אֶלָּא תִּשְׁרֵי, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לִבְרִיאַת עוֹלָם, וְלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא נִיסָן:

וּמַיָּא הֲווֹ אָזְלִין וְחָסְרִין עַד יַרְחָא עֲשִׂירָאָה בַּעֲשִׂירָאָה בְּחַד לְיַרְחָא אִתְחֲזִיאוּ רֵישֵׁי טוּרַיָּא

בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים. והנה נח קבע אחד לחודש ולא ראה הלבנה כי עוד לא פתח חלון התיבה ובעשור לחדש שבט שלח את העורב ותמיד היה הולך ושב עד שיצא נח כי כן אמר עד יבושת המים וביום שיבשה הארץ יצא נח וכל אשר אתו, ואחר שבעת ימים ששלח את העורב שלח את היונה, וזה היה ביום שבעה עשר לשבט, שהוא החדש העשירי מיום המבול,, והנה הוא על המבט המרובע והעד שאמר ויחל עוד שבעת ימים אחרים

וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי טַעְמוֹ מְסֹרָס, שֶׁהָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד שֶׁנִּרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ תַּמּוּז, וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁחָסְרוּ בְּע"ג יוֹם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, אֲבָל הַחֶסְרוֹן אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה לִמְנוֹחַ הַתֵּבָה לֹא יָדַעְנוּ כַּמָּה הָיָה, כִּי לֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַשִּׁקּוּעַ וְלֹא הַחֶסְרוֹן. וְהַנִּרְאֶה לְדַעְתִּי בְּשׁוּט הַתֵּבָה כִּי הָיְתָה מִפְּנֵי הֱיוֹת הַמַּיִם נוֹבְעִים מִן הַתְּהוֹמוֹת וֶהֱיוֹתָם עוֹד רוֹתְחִים כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, כִּי בַּעֲבוּר כֵּן תֵּלֵךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאִם לֹא מִפְּנֵי זֶה הָיְתָה נִטְבַּעַת בִּכְבֵדוּתָהּ, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ וְהַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה הָיָה הַרְבֵּה מְאֹד. וְכַאֲשֶׁר שָׁכְכוּ הַמַּיִם מִנְּבִיעָתָם אוֹ מֵרְתִיחָתָם גַּם כֵּן וְחָסְרוּ בָּרוּחַ, מִיָּד נִכְנְסָה הַתֵּבָה אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם בְּכֹבֶד מַשָּׂאָהּ, וַתָּנַח עַל הָהָר. וְעַל דַּעַת הַמְּפָרְשִׁים (הראב"ע והרד"ק) הַמִּסְפָּר בְּתִגְבֹּרֶת הַמַּיִם חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם, וּמְנוֹחַ הַתֵּבָה וּרְאִיַּת רָאשֵׁי הֶהָרִים וְאַרְבָּעִים יוֹם אַחֲרֵי כֵן, הַכֹּל יָדַעְנוּ בְּדֶרֶךְ הַנְּבוּאָה, כִּי הַכָּתוּב מוֹדִיעַ אוֹתָנוּ כֵּן, אֲבָל נֹחַ לֹא יָדַע רַק שֶׁהִרְגִּישׁ כִּי נָחָה הַתֵּבָה, וְהִמְתִּין לְפִי דַּעְתּוֹ זְמַן שֶׁחָשַׁב כִּי קַלּוּ הַמַּיִם. וְהִנֵּה גַּם לִדְבָרֵינוּ גַּם לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וְכָל הַמְּפָרְשִׁים יִהְיוּ הָרֵי אֲרָרָט מִן "הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם" (בראשית ז':י"ט), שֶׁהָיוּ הַמַּיִם עֲלֵיהֶם ט"ו אַמָּה. וְלָכֵן יִקְשֶׁה זֶה, כִּי הַיָּדוּעַ בָּהָר הַיְּוָנִי שֶׁגָּבוֹהַּ מֵהֶם הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֶרֶץ אֲרָרָט בְּשֵׁפֶל הַכַּדּוּר הַקָּרוֹב לְבָבֶל. וְאוּלַי נֹאמַר כִּי הָיָה הַחֶסְרוֹן בי"ז לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי גָּדוֹל מְאֹד מט"ו אַמָּה, וְקֹדֶם לָכֵן נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, לֹא הָרֵי אֲרָרָט, וַיִּקֶר מִקְרֶה הַתֵּבָה שֶׁהָיְתָה בְּאֶרֶץ אֲרָרָט בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וַתָּנַח עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים הָהֵם. וְהִנֵּה נֹחַ מֵעֵת שֶׁכָּלָה הַגֶּשֶׁם הָיָה פּוֹתֵחַ הַחַלּוֹן וְסוֹגֵר אוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְאַחַר ע"ג יוֹם מִמְּנוֹחַ הַתֵּבָה הִשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹן וְנִרְאוּ לוֹ רָאשֵׁי הָרֵי אֲרָרָט, וְחָזַר וְסָגַר אוֹתוֹ. וְהִגִּיד הַכָּתוּב כִּי אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם שָׁלַח הָעוֹרֵב, וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב "וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי וּבְיוֹם פְּלוֹנִי וַיִּפְתַּח נֹחַ", וְאָמַר "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם", לְהַגִּיד כִּי מֵעֵת שֶׁנִּרְאוּ לְנֹחַ רָאשֵׁי הֶהָרִים הִמְתִּין אַרְבָּעִים יוֹם, כִּי חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה נִרְאוּ הַמִּגְדָּלִים וְנִגְלוּ הָאִילָנוֹת, וְיִמְצְאוּ הָעוֹפוֹת לָהֶם מָנוֹחַ בַּאֲשֶׁר תְּקַנֵּנָּה, וּפָתַח הַחַלּוֹן לִשְׁלֹחַ הָעוֹרֵב. וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי חָרְבוּ הַמַּיִם, וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הוּא חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים בּוֹ יָבְשָׁה הָאָרֶץ, וּבוֹ בַּיּוֹם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. וְהִנֵּה כָּל מִנְיַן הַפָּרָשָׁה כִּפְשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ. וְדַע כִּי אַחֲרֵי שֶׁהִסְכִּימוּ שֶׁבְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר תִּקְּנוּ "זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן", וְכֵן הוּא סֵדֶר הַזְּמַנִּים זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחֹם, יִהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנִים מִתִּשְׁרֵי, וְכֵן הֶחֳדָשִׁים מִמֶּנּוּ הֵם נִמְנִים, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְאָז צִוָּה הקב"ה לִמְנוֹת בֶּחֳדָשִׁים מִנְיָן אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה", וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ בְּכָל הַכָּתוּב יִמְנֶה תִּשְׁרֵי הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים הַחֶשְׁבּוֹן מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב (שמות לד כב) "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", וְכָךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל "בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (מלכים א ח ב) אָמַר "בְּיַרְחָא דְּעַתִּיקַיָּא דְּקָרַן לֵיהּ יַרְחָא קַדְמָאָה וּכְעַן הוּא יַרְחָא שְׁבִיעָאָה". וּבַמְּכִילְתָּא (בא א ח) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן:

וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר. פֵּרוּשׁ: חֵלֶק מֵהֶם הָלוֹךְ וְחֵלֶק מֵהֶם חָסוֹר עַד וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה.