בְּרֵאשִׁית ו׳ · ח׳

וְנֹחַ אַשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם יְיָ

חן. מגזרת רחמים וממנו תחנה ומשקלו קץ ושניהם מפעלי הכפל וטעם מציאות חן כמו לא חסה עליך עין (יחז' טז ה),

וְטַעַם וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' שֶׁהָיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְפָנָיו נָאִים וּנְעִימִים. וְכֵן "כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג יז), כְּדֶרֶךְ "וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר" (בראשית ל"ט:כ"א), "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ" (אסתר ב טו). וְהִזְכִּיר זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר בְּדוֹרוֹ שֶׁהָיוּ כָּל מַעֲשֵׂיהֶם לְעִצָּבוֹן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר בּוֹ שֶׁהָיָה לְחֵן בְּעֵינָיו, וְאַחַר כֵּן סִפֵּר מַדּוּעַ הָיָה טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי הָיָה צַדִּיק תָּמִים:

וְנֹחַ מָצָא חֵן. לְהַצִּיל גַּם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָאוּי לְכָךְ, אֲבָל עַל צַד חֲנִינָה זִכָּהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָזֶה, כְּאָמְרוֹ: "וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב חַי ה' אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ" (יחזקאל יד:יד). וְזֶה כִּי לֹא לִמְּדוּ אֶת דּוֹרָם לָדַעַת אֶת ה' כְּאַבְרָהָם מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל וְזוּלָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "עֵילָם וְהֵם דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו זָכְתָה לִלְמוֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד" (פסחים פז:). וְכֵן נֹחַ, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹכִיחַ עַל הַמַּעֲשִׂים הַמְקֻלְקָלִים עִנְיַן הַמְּדִינוֹת, לֹא הוֹרָה אוֹתָם לָדַעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק תָּמִים בָּעִיּוּן וּבַמַּעֲשֶׂה. כִּי אָמְנָם צַדִּיק הַמַּשְׁלִים עַצְמוֹ בִּלְבַד הוּא רָאוּי שֶׁיִּמָּלֵט עַצְמוֹ בִּלְבַד, אֲבָל הַמַּשְׁלִים גַּם אֶת זוּלָתוֹ הוּא רָאוּי שֶׁיִּמָּלֵט גַּם אֶת זוּלָתוֹ, כִּי בָּזֶה יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיַּחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יט.): "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה". חסלת פרשת בראשית.