בְּרֵאשִׁית ו׳ · ד׳

הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָ֘רֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק מספר על ״הנפילים״ שהיו בארץ באותם ימים ואחרי כן, והם הגיבורים אנשי השם. רש״י מסביר את שמם בשתי דרכים: על שם שנפלו והפילו את העולם, ובלשון עברית הוא גם לשון ענקים. ״בימים ההם״ - בימי דור אנוש ובני קין. אבן עזרא מוסיף פירוש נוסף בשמם: ״נפילים״ על שם שיפול לב הרואה אותם מגובה קומתם. ״אנשי השם״ - רש״י מבאר שהם אלה שנקבו בשמות, או לחלופין ״אנשי שיממון״ ששיממו את העולם. ספורנו מדגיש ש״גם אחרי כן״ מלמד שאף על פי שקבע להם האל זמן לתשובה, הם לא שבו כלל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הנפלים. עַל שֵׁם שֶׁנָּפְלוּ וְהִפִּילוּ אֶת הָעוֹלָם, וּבְלָשׁוֹן עִבְרִית לְשׁוֹן עֲנָקִים הוּא:

בימים ההם. בִּימֵי דוֹר אֱנוֹשׁ וּבְנֵי קַיִן (בראשית רבה):

וגם אחרי כן. אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ בְאָבְדָן שֶׁל דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁעָלָה אוֹקְיָנוּס וְהֵצִיף שְׁלִישׁ הָעוֹלָם לֹא נִכְנַע דּוֹר הַמַּבּוּל לִלְמֹד מֵהֶם:

אשר יבאו. הָיוּ יוֹלְדוֹת עֲנָקִים כְּמוֹתָם:

הגבורים. לִמְרֹד בַּמָּקוֹם:

אנשי השם. אוֹתָן שֶׁנִּקְּבוּ בְשֵׁמוֹת עִירָד מְחוּיָאֵל מְתוּשָׁאֵל שֶׁנִּקְּבוּ עַל שֵׁם אָבְדָּן, שֶׁנִּמֹּחוּ וְהֻתְּשׁוּ. דָּבָר אַחֵר אַנְשֵׁי שִׁמָּמוֹן, שֶׁשִּׁמְּמוּ אֶת הָעוֹלָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

גִּבָּרַיָּא הֲווֹ בְאַרְעָא בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן וְאַף בָּתַר כֵּן דִּי יַעֲלוּן בְּנֵי רַבְרְבַיָּא לְוַת בְּנַת אֱנָשָׁא וִילִידָן לְהוֹן אִנוּן גִּבָּרַיָּא דִּמֵעָלְמָא אֱנָשִׁין דִּשְׁמָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופירוש נפילים. (שיפיל) שיפול לב הרואה אותם, שיתמה מגובה קומתם

וטעם אחרי כן אחר המבול, והנה בני ענק בתחלה היו ממשפחת בני האלהים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

הַנְּפִלִים לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ו':ד'), עַל שֵׁם שֶׁנָּפְלוּ וְהִפִּילוּ אֶת הָעוֹלָם, וְהוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ו:ז'). וּבַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן אָמְרוּ (הראב"ע והרד"ק) שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן בַּעֲבוּר שֶׁיִּפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו מִפַּחְדָּם, וְכֵן הָאֵימִים (בראשית י"ד:ה'):

בַּיָּמִים הָהֵם לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ו':ד'), בִּימֵי דּוֹר אֱנוֹשׁ, "וְגַם אַחֲרֵי כֵן" שֶׁרָאוּ בְּאָבְדַן דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁעָלָה אוֹקְיָנוּס וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלֹא נִכְנְעוּ לִלְמֹד מֵהֶם. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ גַּם אַחֲרֵי הַמַּבּוּל, כִּי בְּנֵי עֲנָק הָיוּ מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי הָאֱלֹהִים. וְאִם כֵּן אוֹ תִּהְיֶינָה נְשֵׁי בְּנֵי נֹחַ מִזַּרְעָם וְיִדְמוּ לָהֶם, אוֹ שֶׁיּוֹדֶה בַּמַּאֲמָר (נדה סא) הַדּוֹרֵשׁ בְּעוֹג שֶׁפָּלַט מִן הַמַּבּוּל, וְיוֹסִיף הוּא שֶׁנִּמְלְטוּ גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אָדָם וְאִשְׁתּוֹ יִקָּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו וְהוּא אֲבִיהֶם, אֵין לָהֶם אָב זוּלָתוֹ, וְהוּא הוֹלִיד בָּנִים רַבִּים, כַּכָּתוּב (בראשית ה':ד') "וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת", וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַנּוֹלָדִים רִאשׁוֹנִים מֵאָב וָאֵם בִּשְׁלֵמוּת גְּדוֹלָה מִן הַגֹּבַהּ וְהַחֹזֶק, כִּי נוֹלְדוּ בִּדְמוּת אֲבִיהֶם, כַּכָּתוּב בְּשֵׁת (בראשית ה':ג') "וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ". וְיִתָּכֵן שֶׁהָיוּ כָּל בְּנֵי הַקַּדְמוֹנִים אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ נִקְרָאִים בְּנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי הָיוּ ג' הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בִּדְמוּת אֱלֹהִים, וְאָז הוּחַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּחַל לָבֹא בָּאֲנָשִׁים חֻלְשָׁה וְרִפְיוֹן. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ד:ו') "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם", וְאֵין הָרִאשׁוֹנִים תּוֹלָדוֹת, וּמָה הֵן אֱלוֹהוֹת. בְּעוּן קוּמֵי אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא, אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ, וְשָׁתַק, אֲמַר לוֹן, עַד כָּאן בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת מִכָּאן וְאֵילָךְ קֵינָן קַנְטְרָנִין. וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב וְנוֹלְדוּ לָהֶם הַבָּנוֹת, הָיוּ אֵלֶּה בְּנֵי הָרִאשׁוֹנִים בְּחָזְקָם וּלְרוֹב תַּאֲוָתָם הָיוּ בּוֹחֲרִים הַנָּשִׁים הַטּוֹבוֹת בַּעֲלוֹת הַקּוֹמָה וְהַבְּרִיאוֹת. וְסִפֵּר בַּתְּחִלָּה (בראשית ו':ב') כִּי יִקְחוּ אוֹתָם לְנָשִׁים דֶּרֶךְ חָמָס, וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר כִּי יָבֹאוּ דֶּרֶךְ זְנוּת אֶל בְּנוֹת הָאָדָם שֶׁאֵינָן בְּאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה, וְלֹא יִוָּדַע הַדָּבָר עַד שֶׁיּוֹלִידוּ לָהֶם בָּנִים וְיַכִּירוּ כִּי אֵינָם מִבְּנֵי שְׁאָר הָאֲנָשִׁים רַק לִבְנֵי הָאֱלֹהִים הָאֵלֶּה נוֹלְדוּ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מְאֹד, אֲבָל הֵם נוֹפְלִים מֵאֲבוֹתָם בְּגֹבַהּ וְכֹחַ, כִּלְשׁוֹן "לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם" (איוב יב ג), וְהֵמָּה גִּבּוֹרִים כְּנֶגֶד שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם. וְאָמַר שֶׁהָיָה זֶה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הָיוּ נִקְרָאִים "בְּנֵי הָאֱלֹהִים" בִּהְיוֹתָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיּוֹלִידוּ מִבְּנוֹת הָאָדָם נְפִילִים, וְגַם אַחֲרֵי כֵן, כִּי הַנְּפִילִים עַצְמָם יוֹלִידוּ נְפִילִים מֵהֶם. וּפֵרוּשׁ "אֲשֶׁר מֵעוֹלָם", כִּי הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵי הַמַּבּוּל כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ גִּבּוֹרִים יַזְכִּירוּ אֵלֶּה וְיֹאמְרוּ כְּבָר הָיוּ גִּבּוֹרִים מֵאֵלֶּה לְעוֹלָמִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֵינוּ, וְהָיוּ "אַנְשֵׁי הַשֵּׁם" בְּכָל הַדּוֹרוֹת אַחֲרֵי כֵן. וְזֶה פְּשַׁט הָגוּן בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת. אֲבָל הַמִּדְרָשׁ אֲשֶׁר לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל בִּפְרָקָיו, עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁנָּפְלוּ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֻזְכַּר בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (יומא ס"ז), הוּא הַנָּאוֹת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב יוֹתֵר מִן הַכֹּל. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בְּסוֹד הָעִנְיָן הַהוּא:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם. שֶׁקָּבַע לָהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַזְּמַן לִתְשׁוּבָה, וְגַם אַחֲרֵי כֵן שֶׁלֹּא שָׁבוּ כְּלָל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הנפלים. נפלאים בגובה חסר אל״‎ף דוגמא ונפלינו אני ועמך.

היו בארץ בימים ההם. הנזכרים למעלה, ויהי כי החל וגו׳‎ ויראו בני האלהים וגו׳‎ .

וגם אחרי כן. שכעס עליהם הקב״‎ה כדכתיב ״‎לא ידון רוחי באדם״‎ וגו', לא נכנעו עד אשר היו באים בני האלהים אל בנות האדם.

אנשי השם. א״‎ר אחא והא כתיב על אנשי המבול ״‎בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ״‎, ואת אמרת אנשי שם? אלא שהשמו את העולם והושמו מן העולם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל