נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ {ס}

אילה שלחה. זוֹ בִקְעַת גִּינוֹסַר שֶׁהִיא קַלָּה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ כְּאַיָּלָה זוֹ שֶׁהִיא קַלָּה לָרוּץ. אַיָּלָה שְׁלֻחָה - אַיָּלָה מְשֻׁלַּחַת לָרוּץ:

הנתן אמרי שפר. כְּתַרְגּוּמוֹ. דָּ"אַ עַל מִלְחֶמֶת סִיסְרָא נִתְנַבֵּא - וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וְגוֹ' (שופטים ד'), וְהָלְכוּ שָׁם בִּזְרִיזוּת, וְכֵן נֶאֱמַר שָׁם לְשׁוֹן שִׁלּוּחַ בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו:

הנתן אמרי שפר. עַל יָדָם שָׁרוּ דְּבוֹרָה וּבָרָק שִׁירָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל יוֹם קְבוּרַת יַעֲקֹב כְּשֶׁעִרְעֵר עֵשָׂו עַל הַמְּעָרָה, בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף י"ג); וְתַרְגּוּמוֹ יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ - יִפֹּל חֶבְלוֹ, וְהוּא יוֹדֶה עַל חֶלְקוֹ אֲמָרִים נָאִים וְשֶׁבַח:

נַפְתָּלִי בְּאַרַע טָבָא יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ וְאַחְסַנְתֵּהּ תְּהֵי מְעַבְּדָא פֵירִין יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן

נפתלי אילה שלוחה. על דרך דורון, והמקבל הדורון נותן אמרי שפר, וי"א שאילה רמז לדבורה, הנותן אמרי שפר, רמז לשירת ברק עמה ואמר נפתלי בעבור נחלתו:

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה מִנְהָג בְּמוֹשְׁלֵי אֶרֶץ לִשְׁלֹחַ זֶה לָזֶה הָאַיָּלִים, וְכָךְ הָעִנְיָן, כִּי הָאַיָּלוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּאֶרֶץ מֶלֶךְ הַצָּפוֹן יְגַדְּלוּ אוֹתָן בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וְיִקְשְׁרוּ כְּתַב הַבְּשׂוֹרָה בְּקַרְנֶיהָ וְהִיא תָּרוּץ מַהֵר וְתָשׁוּב לִמְעוֹנָהּ, וְיִתְבַּשְּׂרוּ בָּהֶן. וְזֶה טַעַם "אִמְרֵי שָׁפֶר", כְּלוֹמַר אַיָּלָה שְׁלוּחָה מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. וְהָעִנְיָן הַזֶּה יָדוּעַ וְהוּא מֻזְכָּר בַּיְּרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית (פ"ט ה"ב), אָמְרוּ, אִין אָזְלִין לוֹן - חָזְרִין, וְאִי בָּעֵית לְמִבְדְּקֵהּ אַיְּתוּ טַבְיָן וִישַׁלְּחוּן לַאֲרַע רַחִיקָא, בַּסּוֹף אִינּוּן חָזְרִין. עֲבַד כֵּן, וְאַיְּתִי טָבְיָן וְחַפִּי קַרְנֵיהוֹן בִּכְסַף, וְשַׁלְּחוּן לְאַפְרִיקֵי, וּבְסוֹף תְּלָת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חַזְּרוּן לְאַתְרֵיהוֹן. שֶׁהִתִּירוּם לְאַחַר י"ג שָׁנָה וּמִיָּד חָזְרוּ. וְהַמָּשָׁל כִּי נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא כָּל טוּב, וּמִמֶּנּוּ תָּבֹא בְּשׂוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי עָשְׂתָה אַרְצוֹ פֵּרוֹת לְשָׂבְעָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֵרוֹת גִּנּוֹסַר (תנחומא ויחי יג):

אילה שלוחה - גבורים קלים כאילות, כדכתיב: וכצבאים על ההרים למהר.

הנותן אמרי שפר - בשובם מן המלחמה ממהרים מתוך קלותם לבשר בשורות משופרות של נצחון המלחמה, וכדכתיב: זבולון עם חרף נפשו למות, ונפתלי על מרומי שדה, כדרך הצבאים הרצים על מרומי הרים.

נפתלי אילה שלחה קלים כאילות בהשתלחם מן המלחמה לבשר בשורות טובות ומשופרות של נצחון המלחמה. היינו הנתן אמרי שפר וכן הוא אומר ונפתלי על מרומי שדה כעין הצבאים הרצים על מרומי הרים. וי״‎א נפתלי אילה שלחה לשון מישור כמו איל פארן, אי נמי לשון אילן כמו אילי הצדק.

שלחה כמו נטועה, כמו שלוחותיה נטשו עברו ים.

אמרי שפר לשון ענפים כמו שנים שלשה גרגרים בראש אמיר פי׳‎ מישור ארצו יהא נטוע מענפים הנותנים פירות יפות ומשופרות.

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה. יֵשׁ אוֹמְרִים נַפְתָּלִי נוֹפֶת לִי, כִּי נוֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתָיו מֹר עֹבֵר עַל יְדֵי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיָה מְבַשֵּׂר לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים עַל פֵּרוֹתָיו שֶׁמְּמַהֲרִים לְהִתְבַּשֵּׁל, וְ״נוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר״ עַל יְדֵי מִקְרָא בִּכּוּרִים אוֹ בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת. וְקָרוֹב בְּעֵינַי לוֹמַר שֶׁאִמְרֵי שָׁפֶר הַיְנוּ הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן הִמְשִׁילוֹ לְאַיָּלָה כִּדְמַסִּיק בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין (נד:) ״אַיֶּלֶת אֲהָבִים״ (משלי ה:יט), לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְאַיָּלָה, לוֹמַר לְךָ מָה אַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ כָּל שָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה חֲבִיבִין עַל בַּעֲלֵיהֶם כָּל שָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה. וְאוּלַי שֶׁעַל זֶה דָּרְשׁוּ ״נוֹפֶת לִי״, כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנוֹפֶת צוּפִים. וְרוֹצֶה לוֹמַר לְפִי שֶׁנִּקְרָא נַפְתָּלִי עַל שֵׁם שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה מְתוּקִים כְּנוֹפֶת צוּפִים לְפִיו, עַל כֵּן יִזְכֶּה לִהְיוֹת כְּאַיָּלָה שֶׁחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ כָּל שָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה, וְיִתֵּן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁאֲפִלּוּ דִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּתְיַשְּׁנוּ בְּפִיו הֲרֵי הֵם אִמְרֵי שָׁפֶר, כִּי שָׁפֶר מוֹרֶה עַל דָּבָר חָדָשׁ שֶׁהוּא בְּשׁוּפְרוֹ וְיָפְיוֹ.