וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶ֩יךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃

הנולדים לך, עד באי אליך. לִפְנֵי בּוֹאִי אֵלֶיךָ, כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹלְדוּ מִשֶּׁפֵּרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶצְלְךָ:

לי הם. בְּחֶשְׁבּוֹן שְׁאָר בָּנַי הֵם, לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ אִישׁ כְּנֶגְדּוֹ:

וּכְעַן תְּרֵין בְּנָיךְ דְּאִתְיְלִידוּ לָךְ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַד מֵיתִי לְוָתָךְ לְמִצְרַיִם דִּילִי אִנּוּן אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יְהוֹן קֳדָמָי

ועתה שני בניך וגו' - כלומר: מאחר שנתן לי הקב"ה את ארץ כנען, הרי ברשותי לעשותך בכור ליטול פי שני שבטים ולכך שני בניך יטלו כנגד ראובן ושמעון.

עד באי - לפני בואי. כדכתיב: וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב כלומר: קודם שבאתי מצרימה.

וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ וְכוּ' לִי הֵם. שֶׁאוֹתָם לְבַדָּם נָתַן לִי יַחְדּוֹ עִמְּךָ, כְּעִנְיָן רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ:

ועתה שני בניך וגו׳‎ מה שהבטיח יעקב ליוסף להיותו זוכה לשני שבטים מה שלא עשה כן לשבט אחר היינו טעמא כמו ששנו רבותינו בפרק יש נוחלין לפי שכלכל אותו ברעב. ועוד יש לומר לפי שהיה פטר רחם לרחל שהיתה ראשית ועקר מחשבתו מה שאין כן בדן וגד. ד״‎א לכבודה של רחל נתכוין להיותה יתירה שבט אחד על כל אחת מן הפלגשים.

וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַתָּה שֶׁרָאִיתִי שֶׁלֹּא הָיוּ לִי בָּנִים עוֹד מִצַּד אוֹתָהּ בְּרָכָה, אֲנִי יוֹדֵעַ לְמַפְרֵעַ כִּי שְׁנֵי בָּנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ וְגוֹ׳ לִי הֵם, שֶׁאָמַר לִי ה׳ ״מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִיךָ״, וְהוּא שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ בְּבֵית אֵל (בראשית ל״ה:י״א) ״פְּרֵה וּרְבֵה״ - כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ: