בְּרֵאשִׁית מ״ז · ח׳

וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

במילים פשוטות

פרעה שואל את יעקב בן כמה הוא, ״כמה ימי שני חייך״. הספורנו מבאר שפרעה תמֵהַּ על גילו של יעקב, משום שלא היה דבר מצוי במצרים שאדם יאריך ימים כל כך עד שיגיע לזִקנה מופלגת כמו זו של יעקב, ובפרט שהשׂיבה כבר זרקה בו. החזקוני מוסיף ומבאר את כוונת השאלה: פרעה אמר ליעקב שהוא נראה זקן ומלא ימים במיוחד, ויעקב השיב לו שאל יתמה על מראהו, שכן דווקא הרעים והקשים שהיו ימיו הם שגרמו לו להיראות מבוגר יותר מכפי שנותיו האמיתיות. השאלה נובעת מן ההתפעלות מאריכות ימיו של יעקב.
מבוסס על ספורנו, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר פַּרְעֹה לְּיַעֲקֹב כַּמָּה יוֹמֵי שְׁנֵי חַיָּיךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. תָּמַהּ כִּי לֹא הָיָה דָּבָר מָצוּי בְּמִצְרַיִם שֶׁיַּאֲרִיךְ אָדָם יָמִים כָּל כָּךְ שֶׁיַּגִּיעַ לַפֶּרֶק שֶׁהָיָה אָז יַעֲקֹב בּוֹ, וְגַם שֵׂיבָה זָרְקָה כּוּ':

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כמה ימי שני חייך מאד אתה נראה זקן ומלא ימים ויעקב השיבו אל תתמה על זה שהרי ימי שני חיי מעט אלא ע״‎י שרעים היו ימי שני חיי אני נראה זקן מרוב ימים. ונמצא במדרש למה חיי יעקב פחות מאביו ל״‎ג שנים אלא אמר לו הקב״‎ה אני הצלתיך מלבן ומעשו ומשכם והחזרתי לך דינה ויוסף ואתה אמרת מעט ורעים היו ימי חייך, חייך אני נוטל מהם כפי חשבון התיבות שאמרת והם הל״‎ג תיבות שיש מויאמר פרעה אל יעקב עד בימי מגוריהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. לְפִי שֶׁהֻגַּד לְפַרְעֹה שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב הָיָה הַנִּילוּס עוֹלֶה לְרַגְלָיו, וְהָיָה פַּרְעֹה שָׂמֵחַ עַל זֶה מְאֹד וְחָשַׁב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיַּעֲקֹב חַי יַעֲלֶה הַנִּילוּס לְרַגְלָיו לְעוֹלָם וְיַשְׁקֶה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת יַעֲקֹב וְהִנֵּה הוּא דַּל וְכָחוּשׁ וְרַקּוּת בָּשָׂר כְּמִשְׁפַּט הַזְּקֵנִים, חָשַׁב פַּרְעֹה שֶׁוַּדַּאי הוּא מֻפְלָג בְּזִקְנָה וְהַיּוֹם אוֹ מָחָר יָמוּת, וְאִם כֵּן בְּמַאי שָׂמְחוּ הַמִּצְרִים, כִּי בְּמוֹתוֹ יַחֲזֹר הַנִּילוּס לִמְקוֹמוֹ. עַל כֵּן שְׁאָלוֹ כַּמָּה יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהֵשִׁיב לוֹ ״יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי מְעַט וְרָעִים״ (בראשית מז:ט). הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״מְגוּרַי״ לוֹמַר שֶׁלֹּא מֵחֲמַת רֹב יָמִים הוּא כָּל כָּךְ כָּחוּשׁ וְרָזֶה, כִּי אִם מֵחֲמַת פַּחַד וּמָגוֹר מִסָּבִיב, ״כִּי אֵת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי״ (איוב ג:כה). וְכַמָּה צָרוֹת צְרוּרוֹת בְּאַמְתְּחוֹתַי עָלַי הָיוּ כֻּלָּנָה כָּל מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי חַיַּי, וְלֹא הִגִּיעוּ אֶת שְׁנֵי חַיֵּי אֲבוֹתַי. וְיֵשׁ לִי עוֹד תִּקְוָה לְהַגִּיעַ לְפֶרֶק אַבָּא שֶׁהָיָה חַי מֵאָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵמָּה הָיָה לָהֶם מָגוֹר מִסָּבִיב, מִכָּל מָקוֹם הֶאֱרִיכוּ יָמִים. לְכָךְ נָקַט לְשׁוֹן ״מְגוּרֵיהֶם״ גַּם כְּלַפֵּי אֲבוֹתָיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל