ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי. אונקלוס מתרגם ״ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי״. הפסוק מונה את ארבעת בניו של ראובן, בכור יעקב, כחלק מן הרשימה המפורטת של יורדי מצרים. ארבעה בנים אלה הם ראשי משפחות שבט ראובן, ושמותיהם חוזרים במקומות נוספים במקרא בייחוס השבט. מניין הצאצאים לפי סדר השבטים ממחיש את התפתחות המשפחה מבנים בודדים לענפים רבים, ומהווה נדבך בבניית התמונה של גרעין העם היורד למצרים בשבעים נפש.