בְּרֵאשִׁית מ״ו · י׳

וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃

במילים פשוטות

ובני שמעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית. רש״י מבאר ש״בן הכנענית״ הוא בן דינה שנבעלה לכנעני, שכשהרגו את שכם לא רצתה דינה לצאת עד שנשבע לה שמעון שיישאנה. אבן עזרא חולק ומבאר שנשי השבטים היו ארמיות ומצריות, והזכיר את הכנענית לבדה בעבור שעשה שמעון שלא כהוגן לקחת כנענית. אונקלוס מתרגם ״ושאול בר כנעניתא״. הפסוק מונה את ששת בניו של שמעון, ומייחד את שאול בכינוי ״בן הכנענית״ - כינוי שהמפרשים נחלקו בפירושו, אם רומז לזהות אמו של שאול או לקרבה משפחתית לדינה.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בן הכנענית. בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי; כְשֶׁהָרְגוּ אֶת שְׁכֶם לֹא הָיְתָה דִּינָה רוֹצָה לָצֵאת עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בַּר כְּנַעֲנֵיתָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בן הכנענית. לעד כי נשי השבטים הי' ארמית ומצריות ואדומיות ומדיניות, והזכיר זו לבדה בעבור שעשה שמעון שלא כהוגן לקחת כנענית, ועל זה הדבר הזכיר מות ער ואונן בעבור היותם בני כנענית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

בן הכנענית פסוק זה מעיד כי נשי השבטים היו מצריות אדומיות מדייניות והזכיר זאת לבדה בשביל שעשה שמעון שלא כהוגן לקחת כנענית ועל דבר זה הזכיר מיתת ער ואונן בעבור שהיו בני כנענית. ד״‎א מה שהזכיר כאן ער ואונן אעפ״‎י שמתו קודם ירידה למצרים לפי שעל ידי יהודה ירדו למצרים שאם רצה למחות במכירת יוסף היו שומעין לו אמר הקב״‎ה אתה לא חסת בצער אביך חייך בשעה שאביך בשמחה מיתת בניך תהיה נזכרת כדי לצערך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל