אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כׇּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃

אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו, ותלד את אלה ליעקב, כל נפש שבעה. אונקלוס מתרגם ״אלין בני בלהה דיהב לבן לרחל ברתה... כל נפשא שבעא״. הכתוב מסכם את צאצאי בלהה - שפחת רחל שנתן לבן לבתו - ומונה שבע נפש. סיכום זה משלים את המניין של בני שתי השפחות מצד רחל, ומשתלב במפקד הכולל של שבעים יורדי מצרים. בזה נחתם מניין ארבעת בתי האמהות: לאה, זלפה, רחל ובלהה. סיכום מסודר זה, המונה כל ענף בנפרד, מכין את החשבון הסופי של כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה, שיובא בפסוקים הבאים.