בְּרֵאשִׁית מ״ה · ו׳

כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר׃

במילים פשוטות

יוסף מסביר לאחיו את מצב הרעב: כבר עברו שנתיים מתוך שנות הרעב, ועוד חמש שנים לפניהם שבהן לא יהיה חריש ולא קציר. רש״י מבאר ש״זה שנתיים הרעב״ פירושו שכבר עברו שתיים משנות הרעב. הרמב״ן מוסיף שיוסף הזכיר להם את מה שכבר עבר, והם עצמם ידעו שהארץ שעברה עליה שנתיים של רעב אכלה את כל מה שהיה בידם והשער התייקר מאוד, ועדיין נכונו שנים קשות נוספות. בדבריו מבהיר יוסף עד כמה מוצדק וחיוני שהמשפחה תרד למצרים, שבה יש אוכל, כדי לשׂרוד את השנים הקשות שנותרו.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי זה שנתים הרעב. עָבְרוּ מִשְּׁנֵי הָרָעָב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי דְנַן תַּרְתֵּין שְׁנִין כַּפְנָא בְּגוֹ אַרְעָא וְעוֹד חָמֵשׁ שְׁנִין דִּי לֵית זְרוֹעָא וַחֲצָדָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ הִזְכִּיר לָהֶם מָה שֶׁעָבַר, וְיָדְעוּ גַּם הֵם לוֹמַר כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁתֵּי שָׁנִים בָּרָעָב וְאָכְלוּ כָּל מָה שֶׁהָיָה בְּיָדָם וְנִתְיַקֵּר הַשַּׁעַר מְאֹד, וְעוֹד יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ שָׁנִים, לֹא תִּהְיֶה לָכֶם בָּהּ מִחְיָה כְּלָל אִם לֹא שְׁלָחַנִי הַשֵּׁם לִפְנֵיכֶם:

מקור: ספריא · CC BY